שחכתי להתפלל מנחה...מה אני עושה לגבי תפילת תשלומין (עד 18 רגיל ואז פעמיים 18 ואז המשך רגיל)? תודה! (מצחיק שאני ו-ט' לומדים את זה ולמרות זאת אני חייב לשאול)

אני אצרף כאן תשובה שלי מקבוצה אחרת והיא שאלה מעניינת שנוגעת לשאלתך:

*לרב שלום האם את תפילת התשלומין חייב להסמיך לתפילת החובה או שיכול לעשות הפסקה ביניהם כרבע שעה עד שיבוא לו החשק להתפלל שוב?* תשובה: הראב"ד בהשגות להל' תפלה ג,י כתב: "עוד נראה לי שכל אלו התשלומים שאמרו אינם אלא עם התפלה האחרת שבאה בזמנה הואיל ושעת תפלה היא" ומשמע שיש להתפלל תפילת התשלומין בסמוך לתפילת החובה ממש(והכוונה שימתין בין תפילה לתפילה כדי הילוך ד' אמות כפי שכתב השו"ע סי' קה,א וזאת: "כדי שתהא דעתו מיושבת להתפלל בלשון תחינה" ומקורו בירושלמי אך הבבלי(ברכות ל,ב) לא נתנו זמן אלא הורה שישהה בין תפלה לתפלה כדי *שתתחונן דעתו עליו*- וכן העתיק הרמב"ם לשון זה בהל' תפלה י,טו ומשמע אפילו יותר מד' אמות העיקר שתיישב דעתו) וכן נראה מלשון הרשב"א בחידושיו: ומיהו דוקא בזמן תפלה לפי שכיון שהוא זמן תפלה *והוא עסוק בתפלתו* חוזר ומשלים מה שטעה בתפלותיו אבל שלא בזמן תפלה לא שאם לא כן מאי מתפלל ערבית שתים ומתפלל מנחה שתים דקאמר לימא טעה ולא התפלל שחרית קודם חצות חוזר ומתפלל לאחר חצות אי נמי טעה ולא התפלל מנחה חוזר ומשלימה כל הלילה הוה ליה למימר". אך יש שדייקו מלשונו שכוונת הרשב"א שיכול להשלים את תפילת התשלומין כל אימת שירצה בתוך זמן התפילה הבאה ואינו צריך להסמיכה לתפילת החובה כגון אם שכח מנחה מתפלל ערבית בזמנה ותשלומי מנחה יכול להשלים עד עלות השחר. ודייקו מלשון הרשב"א שנקט *בזמן* התפילה ולא *בשעת התפילה*. וכן הבין ערוה"ש בלשון הרשב"א ובלשון השו"ע שאין כל חובה לסמוך תפילת התשלומין לתפילת החובה- וז"ל השו"ע בקח,ג: הא דמשלים התפלה שהפסיד דוקא בזמן תפלה אבל בשעה שאין זמן תפלה- לא.

מכ"מ יש שכתבו שחייב לסמוך אותה לתפילת החובה ושזה מעכב ממש וכ"כ הפר"ח והנה לך לשון שו"ע הרב קח,ז: "אין תשלומין לתפלה שהפסיד אלא בזמן תפלה הסמוכה לה אבל לא בשעה שאינה זמן תפלה כגון *אם שהה הרבה* אחר שהתפלל תפלה שהיא חובת שעה אינו יכול להתפלל עוד לתשלומי תפלה שהפסיד לפי שלא תקנו תשלומין לתפלה שהפסיד אלא בזמן *שעוסק בתפלה* שהיא חובת שעה שאז כיון שהוא עסוק בתפלה הוא חוזר ומשלים מה שפשע בתפלותיו. וכ"כ *מהרי"ץ* בפעו"צ ג,סא שהביא דיוקו של המריק"ש שדייק מלשון הרמב"ם ג,ח: "ומקדים תפלה שבזמנה *ואחריה* מתפלל את התשלומין"- ולא כתב אח"כ אלא אחריה משמע שצריך להסמיך אותה לתפילת החובה שלו. ושם הכריע כדעת הלבוש שמיד לאחר תפילת מנחה יתפלל תשלומין של שחרית ורק אח"כ יאמר תחנון שלמנחה אך אם בכ"ז הפסיק באמירת מזמור וכדו' לא נחשב הפסק ויוכל להתפלל עתה התשלומין, אך אם הלך לנוח קצת או לשתות משמע ממהרי"ץ שזה הפסק ולא יוכל להשלים תפילת תשלומין שלו כי כבר אינה סמוכה לתפילת החובה. אך לדעת *המ"ב* אע"פ שלכתחילה יש לסמוך תפילת התשלומין לחוש לדעת הראב"ד ושו"ע הרב, מכ"מ בדיעבד יכול להשלימה כל עוד לא החל זמן התפילה הבאה. *ומהר"י קאפח* שם אות יט כתב: "אבל אם עבר זמן מה מאז שהתפלל העיקרית- שוב אין תשלומין לאחרת". ונראה שאם שהה קצת זמן כדי שתתחונן דעתו עליו ויבוא לו החשק להתפלל שוב- ה"ז טוב, אך כאמור העיקר שתהיה סמיכות. *ובילקוט יוסף* כתב כדעת הבן איש חי שבתשלומין של מנחה אינו חוזר לומר אשרי יושבי בלילה שכן לפי המקובלים אין זה טוב (וכן המ"ב סי' קח ס"ק יד שעדיף לא לומר וכדעת המקובלים ודלא כרמ"א שכתב שיאמר אשרי קודם תשלומי מנחה). אלא שומע הקדישים של ערבית(ואין זה הפסק) וחוזר ומתפלל תשלומין של מנחה.

לכן *להלכה*- אין להתפלל את התשלומין בהפרש זמן ניכר מתפילת החובה ויש להסמיכה כמה שיוכל ובתנאי שדעתו מיושבת עליו להתפלל שוב. ובדיעבד אם שכח להתפלל תשלומין סמוך וכבר עבר זמן ניכר: *לאשכנזים*- יכולים לסמוך על המ"ב וערוה"ש להתפלל תפילת התשלומין כל זמן התפילה הנוכחית אע"פ ששכח לסמוך אותה לתפילת החובה, *ולתימנים*- שנוהגים כרמב"ם אין להתפלל אז תשלומין וכמדומני שכ"ד הילקוט יוסף שלא יוכל אז להתפלל