רמב"ם הלכות דעות פרק ו': "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם. הוא ששלמה אומר: הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע ואומר אשרי האיש וגו'. וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה, ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה, כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות, או מפני החולי ישב לבדו יחידי, כענין שנאמר: ישב בדד וידום. ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה, אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כענין שנאמר: מי יתנני במדבר מלון אורחים." איך מגורים בשכנות לחילונים מסתדרים עם הרמב"ם? איך מגורים בשכנות לחילונים מסתדרים עם הרמב"ם?

שאלה מצויינת!

בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק טז דן באריכות בנושא, מביא עוד מקורות ואכן מחייב אותנו להיות משפיעים ולא מושפעים.

אני מעתיק כאן חלק מדבריו , אבל אני ממליץ מאוד להסתכל בפנים וללמוד כראוי את הנושא

אין בדברים אלו הוראה שצריך ליצור סביבה סטרילית שבה לא ניפגש עם אנשים שאינם שלמים בתורה ומצוות. להיפך, כל זמן שיש חסרונות בעולם, טוב לאדם שיכיר אותם. טוב להכיר את האנשים השונים, את דעותיהם, שאיפותיהם ואורחות חייהם. את מעלותיהם וחסרונותיהם. אפשר ללמוד מזה דברים רבים, ולהבין מתוך כך יותר לעומק את הדרכותיה של התורה, ועד כמה הן אכן נותנות מענה שלם לשאיפותיו הנעלות של האדם.

מנגד, כאשר מגדלים ילדים בסביבה סטרילית, יש חשש שכאשר יגדלו ויפגשו אנשים שונים, לא יהיו בידם כלים להתמודד עמם. הם עלולים לחשוב כי כל האנשים השונים מחוגם, הם יצורים רעים וריקים, ופתאום יתברר להם שמדובר באנשים אנושיים, שיש בהם צדדים חיוביים רבים, וכל החומה שבנו סביבם תתמוטט. תופעה זו נקראת 'הלם תרבותי'. לכן טוב שיכירו את המציאות על מעלותיה וחסרונותיה, וידעו כי אף שיש מעלות רבות ביהודים החילוניים, מכל מקום דרך חייהם מוטעית, ועל כן השאיפות הטובות שלהם לא יוכלו להתמלא כראוי, מפני שאין להם אמונה ותורה.

אלא שהכרת החוגים השונים אינה מחייבת את האדם להשתייך אליהם מבחינה חברתית. ועל זה הורו חכמים לאדם שיבחר לעצמו חברה טובה, שממנה יהיה מושפע לטובה. כדי שכל הערכים הטובים, והנטיות המצפוניות שלו, יקבלו הד חיובי וממריץ מהחברה שלו. בלבושו יהיה ניכר יותר ערך הצניעות מאשר הניסיון לרדוף אחרי האופנה האחרונה. תרומתו לחברה על ידי צדקה ומעשי התנדבות תוערך לפי האמת שבה ולא לפי הביטוי החיצוני והפרסומי שלה. מבנה המשפחה יוערך ביחס למשפחות הטובות שמשקיעות בילדים ובחינוכם ולא ביחס למשפחות שמשקיעות את מיטב כוחן ומשאביהן בהישגיות מוחצנת חומרנית. השמחות יהיו מלאות עונג רוחני וגשמי, של נעימות וטעם טוב, שמחה טבעית ולא מסיבות של התפארות גאוותנית.

עוד חובה להעיר, כי פעמים רבות מושגי הטוב והרע אינם נהירים. קל לאנשים לדרג את הטוב והרע לפי גודל הכיפה ואורך הזקן והציציות. אבל מושגי הטוב נקבעים על פי התורה כולה, כלומר: המצוות שבין אדם למקום והמצוות שבין אדם לחבירו, כולל המצוות הכלליות, כמו: ישוב הארץ והגנת ישראל, ודרך ארץ הקודמת לתורה. ולזה אולי התכוונו חז"ל (שבת סג, א): "אם עם הארץ הוא חסיד, אל תדור בשכונתו". וכפירוש רש"י: "שאינו יודע בדקדוקי מצוות ואין חסידותו שלם וסופך ללמוד ממנו". כלומר, כיוון שהוא עם הארץ, אין לו שיקול דעת כללי של תורה, ופעמים שיתעקש על דבר לא נכון בטענה כי כך כתוב באיזה ספר, ופעמים שיוותר על יסוד גדול שלא עמד על עומקו. פעמים יפרש את הצניעות כסגפנות, ואת החסידות כדבר המנוגד לדרך ארץ. וכן יש שמדקדקים במצוות מסוימות ומנגד מזניחים יסודות גדולים בתורה.

עוד יש להעיר, שמושג השכנות בחברה שלנו אינו זהה לשכנות בימי חכמים, משתי סיבות: ראשית, אנו חשופים היום לתקשורת המונים, שהשפעתה עלולה להיות משמעותית יותר מכל שכן רע; שנית, בעולם של ניידות גבוהה, יש שחבריו של אדם אינם שכניו ושכניו אינם חבריו. כיוון שהכלל של "התרחק משכן רע" בא ללמד על זהירות מהשפעה שלילית, אפשר שהוא יחול פחות על שכנים שאין עימם קשר, ולעומת זאת הוא יחול ביתר שאת על צריכת התקשורת, ועל החברים שאדם בוחר לעצמו במעגלים השונים של חייו.

אף על פי כן, לקהילה שבה אדם חי, יש משקל רב על כל אדם, וביותר על הילדים. ועל כן צריך אדם לשקול היטב את הקהילה שבה הוא בוחר לחיות. שאם לא יבחר כראוי, הרי הוא מסכן את עתידו ואת עתיד משפחתו. ורבים נכשלו והתרשלו בבחירת מקום מגוריהם, ושילמו על כך ביוקר.