האם מותר להרוג כינים בשבת? מצד אחד הגמרא התירה אבל מצד שני היא התירה זו מכיוון שפעם המדענים אמרו שהכינים נוצרו מהאדמה וזיעה והיום אנחנו יודעים שזה לא נכון.

לפי הרב קאפח אסור לפי כל שאר הפוסקים( הרב עובדיה הרב משה לוי הרב דב ליאור הרב רבינוביץ) מותר מכל מיני סיבות.

*להרחבה מעתיק לך מאמרון קצר שכתבתי בזמנו על כך*: הריגת כינה בשבת- האם כל המתירים אומרים כאן בעצם דבר אחד?

חז"ל: כינה אינה פרה ורבה מזכר ונקבה אלא נוצרת מן הטינוף ולכן מותר להרגה בשבת.

המדע: כינה פרה ורבה כמו כל בע"ח אחר.

א. הרב עובדיה יוסף- מותר להרוג כינה יש ללכת ע"פ דברי חז"ל ללא עוררין ומבלי לחשוש למדע בן זמננו(הליכות עולם חלק ד עמ' יט)

נימוק לכך ניתן בילקוט יוסף שבת ב עמ' תקמז: "שבאלו וכיוצ"ב לעולם אין הדין משתנה אף שלכאורה הטען אינו מובן לנו אלא יש לאחוז בדין בשתי ידים בין לחומרא בין לקולא והטעם, כי את ההלכה ידעו חז"ל מדורי דורות אבל בענין ההסברים הטבעיים- לא ההסבר מחייב את הדין אלא להיפך- הדין מחייב הסבר, והטעם המוזכר בגמ' אינו הטעם היחידי האפשרי בעניין ואם לפעמים נתנו הסברים שהם לפי ידיעת חכמי הטבע שבימיהם, חובה עלינו לחפש הסברים אחרים שבהם יתקיים הדין על מכונו לפי ידיעות הטבע שבימינו".

הרב משה לוי- מותר להרוג כינה בשבת ואמנם יש לקבל באופן כללי מסקנות מדעיות שהוכחו- גם כשנראה שאינם תואמים דברי חז"ל אך "קשה עלי לומר שח"ו נגרם בנדון שלנו טעות בהלכה דאיך יביא הקב"ה ח"ו מכשול ע"י גדולי עולם...שפסקו בהחלטיות שמותר להרוג כינה בשבת ויש לפרש דבריהם שכינה אינה פרה ורבה כדרך שאר בעלי חיים אלא במקום זוהמה ושערות הראש שיש בהן מלמולי זיעה, אך שאר בע"ח פרים ורבים בכל מקום ואינם צריכים סביבת גידול מסוימת ולכן אסור להרגם. (ס' מנוחת אהבה ח"ג עמ' צב ומילואים בעמ' תנג-תנד)

ב. הרב דב ליאור(יבל"א)- מותר להרוג כינה בשבת. יש לסמוך על דברי חז"ל אפילו אם נראה לכאורה שהם טועים, מפני שאנו בבחינת תלמיד שלא הגיע להוראה ביחס לחכמי הסנהדרין ועל הכרעתם אנו סומכים. אלא אם כן התברר שחז"ל דיברו על מציאות אחרת לגמרי משלנו (שו"ת דבר חברון יו"ד חלק ב סי' שמז).

ג. הרב יוסף קאפח- כיום שידוע שכינה פרה ורבה מזכר ונקבה אסור להורגה בשבת. הנחות מדעיות עשויות להשתנות (הל' שבת פי"א).

ד. הרב רבינוביץ'(יבל"א)- מותר להרוג כינה כי חז"ל קבעו קביעה הלכתית ולא בהכרח מציאותית (עיונים במשנתו של הרמב"ם עמ' קסט- קעג): ביחס להגדרת מלאכות שבת (כמו הריגת כינה) או טריפות או איסורי ביאה – ההגדרות הן הלכתיות, ולכן המציאות המדעית אינה משנה את ההלכה(כך גם לגבי ממזרות-זוהי קביעה הלכתית ולא מציאותית ולכן משפחה שנטמעה נטמעה). כאשר מדובר בשאלה שאינה הלכתית אלא מציאותית: האם האדם הזה נקרא חי או מת , האם העובר הזה יכול להתקיים או לא וכו' האם יש לאישה יכולת הולדה או לא- כאן השאלה היא מציאותית, ולכן יכול להיות שהפסיקה תשתנה.(אמנם ביד פשוטה בהל' שבת רמז שהכינים אינם נראים לעין, ומציאות מיקרוסקופית אינה עניין להלכה, לכן מותר להרגם, אך קשה- כי כינה כן נראית לעין).