ברביעי של הפרשה כתוב "באר היטב" ורש"י מפרש בשם הגמרא בע' לשון, ובגמרא שם משמע גם שרצו שהאומות ילמדו תורה כדי שלא יהיה להם פתחון פה. אז למה אנחנו מתאבלים על תרגום השבעים? הרי הטעם של פתחון פה נאמר אחרי מעמד הר סיני, אז למה לא נאמר אותו גם לגבי תרגום ה70?

בגלל שהנוצרים בתקופה מאוחרת יותר השתמשו בזה נגדנו. בהתחלת התרגום הוא נתפס כדבר חיובי ראה למשל איגרת אריסטיאס

תרגום ה70 היה בכפייה.

ולא היה בו נאמנות חופשית לתורה.

זה לא תורה.

זה עיוות.

תחשוב על זה. כמה יש להתאבל על עיוותים

מצד אחד כתוצאה מלחץ תורני

ומצד שני כתוצאה מאג'נדות חיצוניות

אבל כבר במשנה נכתב שבעשרה בטבת תורגמה התורה ליוונית וזה אחד מן הדברים הרעים שהתרחשו ביום זה

מחילה התרגום הזה היה תרגום אמין ונהדר שכמובן שינו כמה דברים כפירוש וכאמור רק בתקופה מאוחרת יותר כתבה עליו מסכת סופרים שהיו כיום שנעשה בו העגל אך בודאי הוא שימש והיה נחשב לתרגום מופת כדאי להכיר את איגרת אריסטיאס אני מרשה לעצמי להניח שהוא גם הביא לתנועה של גיור עד כדי כך. כל תרגום באשר הוא איננו מילולי ולא יכול להיות מילולי אלא פירוש אמנם מה שהרב איתיאל מייצג זו התפיסה הישיבתית הקלאסית שנסמכת על מסכת סופרים כנ"ל אבל כשחוקרים קצת מגלים שזה לא היה כך ובכל המקורות העתיקים יש יחס אוהד לתרגום זה

להיפך במשנה נאמר שס"ת שכתוב בלשון יוונית יש לו קדושה כמו ס"ת רגיל!! ורק ביוונית וכך נפסק ברמב"ם