מאיפה הגיע המנהג של לימוד התורה כל הלילה? מי שיודע שאם הוא יישאר ער כל הלילה הוא יישן ביום ולא יוכל ללמוד, מותר לו להישאר ער? תודה אם אפשר גם תשובה מאחד הרבנים אני אשמח

מקורו בזוהר שכך נהגו חסידים הראשונים בליל שבועות ומשם זה התפשט לרבים מישראל

אביא את הציטוט המלא בתרגום לעברית שמביא הרב עובדיה:

שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן לב(האם חובה לקרוא התיקון בלילה הזה אם הוא מעדיף ללמוד משהו אחר והרב עובדיה מתיר כידוע)

תשובה: מקור המנהג שנהגו להתאסף וללמוד בצוותא בליל חג השבועות, יסודתו בהררי קודש, בזוהר הקדוש פרשת אמור (דף צ"ח ע"א), שחסידים הראשונים לא היו ישנים בליל חג השבועות, והיו עוסקים בתורה, ואומרים לחבריהם בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בעולם הזה ובעולם הבא, וכל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזה, ושמחים בו, כולם נרשמים ונכתבים בספר הזכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של העולם העליון, ועליהם נאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. והמגן אברהם (סימן תצ"ד) הביא טעם למנהג הזה, על פי מה שאמרו במדרש שיר השירים רבה (פרשה א' סימן נ"ו), בפסוק עד שהמלך במסיבו, שעם ישראל ישנו להם כל אותו הלילה של מתן תורה, לפי שהשינה של עצרת עריבה לאדם והלילה קצר, והמשיכו לישון עד שתי שעות ביום, בא הקדוש ברוך הוא להר סיני ומצאם ישנים, וזהו שהיה ישעיה מוכיחם, מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, ואז התחיל לעוררם בקולות וברקים ושופר, כמו שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה. והיה משה מעוררם ומביאם לפני הר סיני, שנאמר ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה. (וכן הוא בפרקי רבי אליעזר פרק מא) +ורבינו אברהם אבן עזרא בפרשת יתרו פסוק והיו נכונים (י"ט, יא) כתב, ואולי לא ישן אדם מהם כל הלילה, כדי שישמעו קול ה' בבוקר, כדרך הכהן הגדול בליל יום הכפורים ע"כ. ויש להעמיד דבריו ולקיימם לגבי יחידי סגולה בלבד, שהרי כל ישראל היו ישנים בלילה ודו"ק.+ ולכן כתשובת המשקל נהגו ישראל קדושים להיות ערים כל ליל חג השבועות ולעסוק בתורה עד אור הבוקר, ושומעים קריאת התורה ועשרת הדברות, וכאילו קבלום מהר סיני. וכן כתב הרב הגדול רבי יחיא צאלח בסידור עץ חיים (דף מ"ו ע"א). וזו לשון שער הכוונות (דף פ"ט ע"א): וצריך האדם שלא יישן כלל בלילה הזה, ולהיות ניעור כל הלילה, ועוסק בתורה וכו', וכל מי שלא ישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויהא עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכו' ע"ש. וראה עוד בזה בשו"ת לב חיים חלק ב' (סימן ק"פ), ובשו"ת מי יהודה (חלק אורח חיים סימן כ"ב).