למה קוראים פרשת כי תשא בשבת חול המועד סוכות?

כי יש באותה קריאה גם שבת גם אזכור חול המועד וגם חג האסיף. אבל אומר לך יותר מזה מתחילים מ"ראה אתה אומר אליי"כדברי התלמוד במגילה לא,א וההתגלות בנקרת הצור כי באמת חג הסוכות *הוא חג הציפייה להתגלות* ואצרף כאן מה שכתבתי בעבר במקום אחר:

סוכות- חג בקשת ההתגלות

במהלך החג שמתי לב שהבקשה להתגלות השכינה הינה מוטיב חוזר בטקסטים של החג:

א. מפטירין ביו"ט הראשון בזכריה המנבא על התגלות ה' בהר הזיתים ומלחמה בגוים שסופה הכרתם במלכות ה' וחגיגת חג הסוכות ע"י כל עמי האזור במקדש בירושלם: "וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם...וְיָצָא ייי וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה... וּבָא יְיי אֱלֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן... וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לייי לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה וְהָיָה ייי לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ייי אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".

ב. בהושענות שלנו שאותן חרז רס"ג אנו חוזרים ואומרים: "..נהדרך בארבע מצוות ונמליכך ביום זה הסוכה- וכך נאמר בהגלותך מלכנו- אנא אל נא הושענא והושיע-נא!!"

ג. גם השיר שלחג פותח בבקשת המשורר שתאפיין את המזמור כולו בתהיל' מב: "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים".

ד. במדרש ויק"ר פ' אמור ל,ט נאמר: "פרי עץ הדר- זה הקב"ה שכתוב בו "הוד והדר לבשת". כפות תמרים- זה הקב"ה שכתוב בו "צדיק כתמר יפרח". וענף עץ עבות- זה הקב"ה דכתיב ביה "והוא עומד בין ההדסים" (זכריה א, ח). וערבי נחל- זה הקב"ה דכתיב ביה "סולו לרוכב בערבות ביה שמו" (תהלים סח, ה). ובפסיקתא דר"כ מובאת דרשה מקורית זו משמו של ר' עקיבא התופס את ארבעת המינים באופן מיסטי כמסמלים את הקב"ה(ולא פלא שגם הסוכה היא לדעתו משום "ענני כבוד" כדאיתא במכילתא דפסחים ודלא כגי' בסוכה יא ב שהחליפה בין דעתו לדעת ר"א הגדול וכנראה בטעות יסודה.

וכך נפסק בשו"ע תרכה, א שהסוכה היא זכר לענני הכבוד. וכתבו אחרונים שמרן השו"ע פסק כן להלכה- ולכאורה מאי נפק"מ? וכתבו שעל האדם לכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש"- ב"ח ע"פ לשון המ"ב). ולכן לא פלא שר"ע הוא זה שזוקק אחד מכל מין שהרי כל מין מסמל את הקב"ה. כביכול אנו מבקשים לתפוס את התגלות ה' בידיים (וראה על כך ברעיא מהימנא פ' אמור ג קד שכתב בתרגום לעברית: "כמו שהקב"ה לקח אותם לישראל באלו הימים ושמח בהם, אף כך ישראל לוקחים לו לקב"ה לחלקם ושמח בהם").

ה. הגמ' בסוכה מג א לומדת חיוב סוכה ביום ובלילה- "בסוכות תשבו שבעת ימים" מימי המילואים שגם בהם נאמר: "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים"(ויקרא ח). ימי המילואים הם הכנה ברורה להתגלות ה' ביום השמיני לעיני כל ישראל וא"כ הקשר בין הסוכה ובין גילוי שכינה מתחזק. וכן הגמ' בדף ד ע"ב לומדת שסוכה פחותה מעשרה טפחים- פסולה, מכך ששכינה לא ירדה למטה מעשרה טפחים. ומכאן רמז לכך שיש צורך בגובה מינימלי של עשרה טפחים לסוכה כי פחות מכך לא תשרה בו השכינה וע"ש המשך הגמ' כי הדימוי ברור.ו מכאן למנהג חב"ד שבגלל ההתרגשות מ"האור המקיף"(מושג בקבלה) אינו ראוי לישון בסוכה.

ו. גם עמוס ט,יא מדבר על סוכה באחרית הימים: "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" וכן ישעיהו בפ"ד מנבא על הפיכה ויום גדול שבו: "וּבָרָא ייי עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה. וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר". ופי' רד"ק ש"מתחילה היה ענן הכבוד חונה במשכן ובבית המקדש אבל בשוב הגלות יראה ענן הכבוד על בתי החכמים והגדולים והחסידים". כלומר הסוכה היא משל למקום מוגן מקום שבו השכינה שורה.

את הקשר הרעיוני בין התגלות ה' לסוכות נראה לי להסביר כך: עברנו כברת דרך של תשובה פרישות והתקדשות ביוה"כ והנה הגענו לשיא בו שבים אנו לעולם החומרי במלא עוצמתו ומקדשים אותו(על נקודה זו שחג סוכות מכוון דווקא לאחר תהליך התשובה של יוה"כ עמד הרב קוק באורות התשובה ועולת ראיה ע"ש) מעתה מה שנותר לנו בסוף התהליך הוא לבקש את תוצאותיו ותכליתו: התגלות ה' כביטוי לקרבת ה'.

אמנם כל שבת שחל בחול המועד קוראים את הנ"ל אבל באמת זה הכי מתאים לענ"ד לסוכות אם כי בודאי כל מה שכתבתי בתשובה הראשונה מתאים לכל חול המועד