האם יש בעיה לשים משחה שהיא לא פיקוח נפש או דבר כזה אלא שצריך לשים אותה שבעה ימים רצוף? מדובר על משחה שיום אחד שלא שמים יכול לפגוע מאוד באפקטיביות שלה

גם כאשר מותר להשתמש בתרופות (כמו במקרה שתיארת שהתחיל רצף טיפול שהפסקה תפגע בו) אסור למרוח משחה על תחבושת או על פצע, וכל הממרח את המשחה ומחליק את פניה, עובר באיסור תורה של 'ממרח', שהוא חלק ממלאכת 'ממחק' (שבת עה, ב; לעיל יח, ו). וגם להניח את המשחה על הגוף או על התחבושת בלא למרוח אסור, שמא מתוך כך יבואו לידי מריחה. ואף אם הכינו את התחבושת מערב שבת, אסור להניחה על הפצע בשבת מחשש שמא יבוא לידי מריחה (שו"ע שכח, כה).

אמנם במקום צער או כדי למנוע צער - התירו חכמים להניח משחה על פצע או על תחבושת, אלא שצריך להקפיד מאוד שלא למרוח את המשחה. ואם היתה המשחה בתוך שפופרת, יש להניחה מתוך השפופרת ישר על הפצע. ואם היתה בקופסא, אפשר להוציאה ולהניחה בעזרת מקל או כפית, והעיקר שלא למרח אותה. ולמרות שעל ידי הנחת התחבושת על הפצע המשחה תתפשט לצדדים, כל זמן שאין מתכוונים להחליק את פניה, אין בזה איסור (שש"כ לג, יד; ולעיל ה).

וכן מותר במקום צער להניח את המשחה הרפואית על העור ולשפשף אותה עד שכולה תבלע, שכל זמן שרוצים שכל המשחה תבלע בעור, אין בזה איסור 'ממרח'. אבל אסור מהתורה למרוח אותה על הגוף כאשר רוצים שחלק ממנה ישאר על פני העור כדי להחליקו (דעת תורה שכח, כו; רשז"א בשש"כ לג, הערה סד; עפ"י מ"א שטז, כד, מ"ב מט. ועיין לעיל יד, ה, ובהרחבות).