שאבין נכון, בזמן ק"ש נראה שלרוב הפוסקים הספרדים הלכו בזמן ערבית עם הגר"א(צאת הכוכבים ולא ר"ת) ובשחרית עם המג"א והאשכנזים(הרוב כמובן) הלכו עם הגר"א בשחרית ועם המג"א בערבית(שנהגו באשכנז עד לפני כמה דורות כולם להתפלל ערבית לפי רבינו תם וכו')? כיצד מציאות זו אפשרית? הרעיון הוא לא שעדיף לבחור רב אחד וללכת איתו ולא ללכת על כמה שיטות בו זמנית?

מותר לרב פוסק, מורה הוראה, להכריע כפי שיקול דעתו, לאחר שראה ועיין בדעות השונות בפוסקים, ואיננו מחוייב ללכת בכל דבר ועניין לפי רב אחד. מה גם שיתכן ובמחלוקת אחת רוב הפוסקים הכריעו כרב פלוני, ובמחלוקת אחרת רוב הפוסקים כרב אלמוני. ולכן המציאות שתיארת יכולה להיווצר.

מי שלא הגיע להוראה, עליו לעשות לעצמו רב שילך אחריו, ולא יכריע בעצמו בכל מחלוקת כפי ראות עיניו.