שאלה מהשו"ת שבעילום שם: האם מותר סתם לדבר בצורה ידידותית עם בנות, איך מותר לעשות את זה וכיצד יש לנהוג?

תשובה:

בשולחן ערוך יש רשימה של פעולות שאסור לעשות עם אשה.

בתוך הרשימה אין איסור לדבר עם עם אשה.

כי מותר לדבר עם אשה.

אז מה אסור?

אעתיק את לשון השולחן ערוך כי כל יהודי צריך לדעת מה כתוב שם;

הלכות אישות-סימן כא

להתרחק מן העריות ובו ז סעיפים:

א _צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות ואסור לשחוק עמה להקל ראשה כנגדה או להביט ביופיה ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה אפי׳ אינם עליה שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק אסור להלך אחריה אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו

אין שואלים בשלום אשה כלל אפילו ע״י שליח ואפי׳ ע״י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה_

מה אנחנו לומדים מכך?

בין גברים לנשים יש גבול דק, מרחק, דיסטנס, שחייבים לשמור עליו ואסור לקלקל אותו.

ולכן :

דיבור ענייני ורציני מותר.

צחוקים וקלות ראש אסורים כי הם פורצים את הגבולות הללו.

חיוך מכבד מותר, אכפתיות מותרת, אבל מתי שהוא חיוכים, התעניינות אישית, שיחות אישיות, או עזרה רגשית יהיו אסורים.

אתה שואל על דיבורים ידידותיים: אם הם רק *נלווים ל* נושא ענייני ורציני הם יהיו מותרים.

אבל אם הם עצמם נושא המפגש אין לזה היתר.

כמובן יש הרבה מצבי ביניים, שבהם צריך הרבה שכל והרבה יראת שמים (כלשון הרב צבי יהודה שנשאל לגבי יחסי שכנות בין משפחות אברכים)

וכדאי ללמוד מאנשים ששומרים את ההלכות האלו (כי יש דתיים שקצת מזלזלים מראש..) ולראות שזה אפשרי, מכובד, בריא וקדוש.