למה יש נוסחים שבשמונה עשרה כתוב: כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִילַת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּרַחֲמִים ונוסחים שכתוב:כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל-פֶּה או שהוא שומע רק לתפילות שלנו(ישראל) או שגם לאנשים מחוץ ליהדות ד' שומע את תפילתם איזה גישה היא הנכונה? ואיך יכול להיות חילוק כל כך מהותי בברכה?