אדם שנכנס להדרכה בתנועת נוער(דתית), והוא לא בן אדם שהוא כל כך דתי עם ערכים של תורה, כציד עליו לנהוג? האם להעמיד פני צדיק שככה החניכים יקחו ממנו דוגמא לתורה, או פשוט להדחיק את התכונות השלילות שבו ולהבליט את התכונות הטובות האמיתיות שבו?

להבליט את התכונות הטובות והאמתיות שלו....(וכן להשתפר במה שהוא חלש ברמה האישית)

ברשות @הרב אלעד אשכנזי וכהמשך לדבריו:

א. צביעות וזיוף זה הדבר הגרוע ביותר! בודאי כמחנך.

ב. המדריך לא אמור להיות מושלם. הוא אמור להכיר בחסרונותיו ולשאוף להשתלם, גם אם זה קמעא קמעא. אם זה קיים - אתה יכול להיות מדריך למופת!