בבקשה אם אפשר עצות מהרבנים ומראש הישיבה הרב שמואל רוזנבלום בלבד: איך אני אוכל לעשות ששיעור ב שלי שיתחיל בעוד פחות משבוע, תהיה שנה מיוחדת בשבילי שתוכל להקפיץ אותי ולהרים אותי כמה רמות קדימה הן ברוחניות והן בגשמיות? מה שנקרא, איך אני יכול לעשות מהלימון לימונדה בעניין הזה? כי אני מרגיש שלא מיציתי עד הסוף למרות שיכולתי (כי הייתי עצלן למען האמת) את השנה של שיעור א בישיבה וגם כי לא היה לי מספיק כוח רצון לעשות דברים שמצריכים כדי להצליח - לזוז מהכורסה מה שנקרא, כמו ללמוד תורה מיוזמתי משמעת עצמית בעוד נושאים וכו'... אשמח לתשובה כאמור מהרבנים ומראש הישיבה, תשובה כוללת שתספק אותי ותתן לי את הדחיפה הראשונה לקראת המסע של עצמי ביום הראשון ש"ח שיעור ב בעז"ה!!

* תנסה לסגור את כל זמן אלול עד יום כיפור בישיבה.

* להשאיר את הפלאפון בחדר כל היום ולפתוח אותו לקצת זמן רק בסוף היום.

* לנסות לקבוע חברותות כבר עכשיו כדי לתת גז כבר בשבוע הראשון.

* לשכוח מרשתות חברתיות וכל 'שורפי הזמן' שיש בפלאפון

אם העצות האלו רחוקות ממך ולא רלוונטיות אשמח לחשוב איתך בפרטי מה יוכל לקדם אותך.

!!שיעור ב' הוא לא לימון!!

הוא התקופה הכי טובה ומדהימה שבסופה אתה כל כך 'באורות' שאתה רוצה לדחות את הגיוס רק כדי להמשיך את התקופה המדהימה הזו.

איזה מדהים שתהיה מחפש באמת להתקדם ולא מסתפק בבינוניות גם בעולם הרוח.

הדרך להתרומם היא לשאוף. לשאוף ליעד ספיציפי.

לדוגמא: יעד בלימוד: סיום מסכת, ספר

או יעד רוחני : לעשות תפילות אחרי הכנות.

או יעד מוסרי ללמוד ולישם את שמירת הלשון.

אחרי היעדים : אפשר כמה תחומים. עוברים לעשייה וכאן צריך התמדה וגם להבין שיהיו נפילות....

אם תתמיד ותמשיך עם היעדים תגיע רחוק. יכול להיות שלא תגיע למה שהצבת לעצמיך אבל בודאי תתקדם.

זה נכון לכל דבר ולבטח לעולם הרוחני.

בהצלחה רבה!