ללימוד תורה שלא לשמה יש ערך מכיוון ש"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה", האם יש ערך ללימוד תורה ש'לא לשמה' בפני עצמו, או רק שבזכותו הגיע ל'לשמה'? ומה לגבי לימוד תורה שנשאר ב'לא לשמה' ולא מגיע ל'לשמה'-יש לו ערך?

יש לא לשמה שלילי, כגון על מנת לנגח ולסתור וכו' שזה בודאי דבר שלילי.

ויש לא לשמה כגון עבור פרס, או שכר או כבוד או בגרות, ויש לזה ערך.

אך כמובן שהשאיפה היא שגם מי שכרגע במדרגת שלא לשמה, יכוון שמטרתו להגיע ללשמה מתוך שלא לשמה זה. כפי שביאר נפש החיים.