הריטב"א (חולין קו ע"ב) כתב שהנוטל ידיים לאכילה ואחר כך מתחרט ומחליט שלא לאכול - אין בכך איסור ואינו חייב לאכול כדי שברכתו על הנטילה לא תהיה לבטלה, "דהא מכיון שנטל ידיו גמרה לה ברכת הנטילה שעליה הוא מברך, וההיא שעתא דעתו היה לאכול, וכן דנתי לפני מורי נר"ו והודה לדברי כך נפסק גם להלכה או שיש להשתדל כן לאכול?