מה עושים אם ילד נולד נימול ומה זה אומר על הילד?

בתלמוד נחלקו בקטן שנולד מהול האם חוששים שמא יש לו ערלה כבושה שאינה נראית ולכך חייב בהטפת דם ברית או לא.

להלכה נחלקו בראשונים האיך הדין: לדעתם של בעלי התוספות ההלכה היא שלא צורך להטיף דם כלל. הרי"ף פוסק שחובה להטיף ממנו דם ברית על מנת לקיים את חובת מצוות ברית מילה, וכן פסק גם הרמב"ם ורבינו האי. הטור לאחר שהביא את כלל הדעות, כתב דיש להטיף דם ברית רק שיעשה כן בנחת. אך לא יברך על מצות מילה מאחר שחובת ההטפה במקרה כזה היא רק מספק.

על פי עדות בעל המנחת אלעזר ממונקאטש, שהיה גדול המוהלים בדורו, כבר כמה דורות שלא ידוע על תינוק שנולד כשהוא נימול לגמרי, באופן שאי אפשר למול אותו כלל, ויש לקיים בו רק הטפת דם ברית.

כנראה בזמנינו רוב מוחלט של התינוקות שמוגדרים בלידתם כתינוק ש"נולד מהול" הכוונה "נימול חלקית". כמובן שנימול חלקית, זאת אומרת שעדיין יש עליו חלק מהערלה ויש למול אותו בברכה כדת וכדין.

במדרש תהלים מוזכרים י"ג אישים המוזכרים בתנ"ך, כנולדו מהולים[8]: אדם הראשון, בנו שת, חנוך, נח, שם, תרח, יעקב אבינו, יוסף הצדיק, משה רבינו, שמואל הנביא, דוד המלך, ישעיה הנביא, ירמיה הנביא.

במקורות אחרים מוזכרים עוד: מלכי צדק[9] גד[10] משבטי י-ה, איוב, זרובבל, ולהבדיל גם בלעם הרשע[11].