לממזר אסור לשאת בת ישראל. (מותר לו לשאת שפחה אך כיום זה לא רלוונטי). איך זה הגיוני שהתורה "דופקת" אנשים בלי שהם עשו דבר רע? אותה שאלה אפשר גם לשאול לגבי בעלי נטיות הפוכות.
יש שתי תשובות:
1. התורה רק חושפת לנו את חוק הטבע הרוחני (הרב דרוקמן)
2. התורה מחוקקת חוק הרתעה (הרב אורי שרקי).
פירוט:
1, איך הקב"ה עשה חוק טבע אכזרי שאם אמא מעשנת סיגריות בזמן ההריון שלה
הילד יוצא בעל מום??
יש חוקי טבע, תלמד, תיזהר ותישמר
2, כמו שחוקי כל מדינה מתוקנת שנועדו לתיקון החברה יתכן שיפגעו פגיעה אנושה בבודדים.
ואין בכך חוסר מוסריות כי הכלל חשוב יותר מהפרט.
כתבתי בקיצור גדול.
כל אחת מהתשובות האלו היא באמת שיעור שלם. עם מקורות מהתורה, חז"ל, וכן מקורות מפילוסופים והוגי דעות גויים.
ואכן הן נוגדות חזיתית את תפיסות הפוסטמודרניזם(1)
והפרוגרס(2).
יש כאן מלחמת דעות ואסור לנו להתבלבל.
כתוב במדרש שהקב"ה אומר: לא רק שהם חוטאים, אלא שהם מכריחים גם אותי לתת נשמה בילד הממזר שהם עשו!
כלומר הקב"ה כביכול מונע מעצמו לחרוג מחוקי הטבע.
כדי להרתיע צריך קו אדום ברור וכואב.
חברתית אין יותר כואב ממעמדו של ממזר.
ובכל זאת עדיין חוטאים...
הקב"ה ברא את בני האדם יצורים חברתיים
זה גם אחד מחוקי הטבע שהוא לא חורג מהם.
(הוא יכל לא לברוא אותנו חברתיים ואז מעמד הממזר לא היה כל כך כואב)
אין ציווי להרוג או לפגוע אובייקטיבית בממזר ח"ו, ההיפך יש מצווה להצילו, הוא יכול לחיות חיים פיזיים תקינים לחלוטין.
אם הוא ילמד תורה ויילמד אותה, הוא יתפלל, ויהיה צדיק ונלך כולנו לבקש ממנו ברכות...
אבל הוא לא יוכל להתחתן כהלכה.
כלומר הסנקציה היא חברתית בלבד
ואם ח"ו הוא יבחר לו חברה אחרת (של מנותקי יהדות) הוא יוכל להקים זוגיות וללדת ילדים.
כלומר העונש יכול להרתיע רק את מי שרוצה ובוחר להישאר במסגרת היהדות
(ולכן אין ממזר במי שחטא עם גויה. גם אם היא נשואה. כיוון שזה כבר מחוץ למסגרת היהדות)
והממזר כשיגדל צריך לשמוח בזכות שניתנה לו להוות תמרור אזהרה חי ✋🏼 לכל מי שמרגיש קשר למסגרת היהדות.
יש עוד מצוות כאלו שהפרט נפגע מאוד כדי ליצור חברה תקינה
כמו כל מיתות בית דין (שגם אם אדם חזר בתשובה גמורה בית דין יתעלמו מכך ומצווים להרגו)
וגם בהן הנפגע צריך לשמוח שהוא מהווה תמרור אזהרה... מת ☠️