יש את האמירה של רבי יוסי של "יהא חלקי מגומרי הלל בכול יום" איך זה עובד? איך אני סתם כשבא לי אומר הלל? שלם? רק בימים שאני שמח מאוד ורוצה להודות?

הגמרא שואלת את השאלה שלך!

הגמרא מקשה: הרי יש מאמר שסותר זאת:

כל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף!

מתרצת הגמרא: יש שני הלל:

1. פסוקי דזמרה שאומרים כל יום

2. הלל של החגים

ומסביר רבינו יונה (תר"י על הרי"ף בברכות), מה ההבדל המהותי בין שניהם:

ההלל של החגים הוא על דברים גדולים וחד פעמיים: הצלה ממוות, יציאת מצריים, התמודדות עם גויים

ופסוקי דזמרה מדברים על התודות הקטנות והיומיומיות: משביע לכל חי רצון, מתיר אסורים, זוקף כפופים, המכין לארץ מטר, כל הנשמה תהלל יה...

מי שמודה כל יום רק על הצלה ממוות ויציאת מצרים ולא מודה על ניסיך שבכל יום עמנו הרי זה מחרף ומגדף