איך חוקי מעשרות מסתדרים עם מיסים של ימינו? הרי כיום רוב המבוגרים צריכים לשלם מס הכנסה שבמקרים מסוימים מגיע לכמעט חצי מההכנסה... איך אפשר לצפות שמישהו יתרום עוד 10% מההכנסה כשהוא כבר נותן ככ הרבה למדינה?

כמה נקודות בקצרה:

א. אכן הפוסקים דנו לגבי אפשרות חישוב ההפרשה למס הכנסה כמעשר כספים. הציץ אליעזר היקל בדבר, אך רוב מוחלט של הפוסקים חלקו על כך מכמה סיבות.

ב. מי שמצבו הכלכלי דחוק, ובקושי גומר את החודש, לא בטוח שחייב להפריש מעשר כספים. הפוסקים דנו באריכות האם מעשר כספים הוא חובה או הנהגה טובה, ומי שבמצב כלכלי דחוק בודאי לא צריך להחמיר את מצבו בגלל הצדקה.

ג. יש הוצאות נוספות שיש לגביהם דיון אם ניתן להחשיבם כמעשר כספים. למשל, שכר לימוד של ילדים מעל גיל 6, וזה לא מעט כסף.

ד. כדי לאזן את שני הסעיפים האחרונים חשוב להתייעץ עם תלמיד חכם באופן פרטי כדי לדעת האם אכן אני נחשב במצב שלא צריך להפריש, או מה בדיוק להחשיב כמעשר כספים. כי לא יעלה על הדעת מצב שבו אדם מוציא המון כסף על מותרות, ורק כשזה מגיע למצות צדקה אז הוא מתחיל להחשיב את עצמו עני.... אם אתה מתנהג בחסכנות גם בדברים אחרים כדי להצליח לגמור את החודש אז בהחלט יש מקום להקלות שהבאתי בסעיפים הקודמים. אך יש להיזהר בשיקול הדעת כי "הכסף יעור עיני חכמים"....