האם בתנך שמרו נגיעה? אני לא בקיא אבל יש הלכות אם מישהו מקיים יחסים עם מישהי הוא צריך לשלם לאבא שלה ולהתחתן איתה אז איפה פה השמירת נגיעה? הרבנים שפסקו את ההלכה של שמירת נגיעה לא חיים בדור שלנו והם היו יותר חרדים וסגורים כיום המצב הוא שהרבה בני נוער דתיים לא שומרים נגיעה אולי עדיף לקבוע גדר אחרת נגיד אפשר לגעת אבל לא מקרים ספציפיים ואז לא יקרה מצב שנער יגיד לעצמו אני גם ככה לא שומר מה זה משנה וייכשל יותר

א. בתנ"ך בתרבות הכללית לא היה מפגשים בין גברים לנשים בכלל. (אפילו לשאוב מים היה זמן של 'צאת השואבות' וזמן של 'האסף הרועים')

ב. איני מבין איך אתה מסיק מזה שיש עונש שהדבר מותר?

ג. הרבנים קבעו כללים לפי נפש האדם- לא קשור לחרדים או לא הכללים נקבעו הרבה לפני שהיה מושג כזה 'חרדים'

ד. אם הרבה בני נוער לא שומרים משהו- זה אומר שהוא מותר?

אתה מתכוון לאונס ומפתה.

אדם שפגע או פיתה רווקה (ילדה או נערה) חייב להתחתן אתה עם היא לא מסרבת וחייב לפצות את אביה.

הבחור עבר עבירה חמורה ביותר שיש בה בעילת זנות ואולי כרת (אם אינה טהורה). והרי בתנך אבשלום בנו של דוד המלך אונס את תמר אחותו הביולוגית. הוא יודע שהיצר שלו גדול ועובר במודע על כל העברות הנ"ל. מאז מתן תורה ההלכה בעניין לא השתנתה.