כתוב בגמרא שהדולפנים פרים ורבים כמו בני אדם והגמרא אומרת שדולפנים זה בני ימא, ורשי מפרש שאלו דגים שהם חצי דג וחצי אדם. אפשר להסביר למה הכוונה לא נראה לי שזה באמת מה שזה נשמע

חז"ל והראשונים מזכירים ברייה כזו שחציה אדם וחציה דג, בשמות "סירינה", "סילונית", "סירונית" ו"דולפין":

על הפסוק ”וכל אשר אין-לו סנפיר וקשקשת... ומכל נפש חיה אשר במים שקץ הם לכם”, נאמר בתורת כהנים שהמילים "נפש החיה" מרבות את ה"סילונית" לאיסור אכילה. והרמב"ן פירש ש"נפש החיה" הם החיות שחיות במים, אך יש להם רגליים והן הולכות כחיות בשדה: ”חיה - זו חית הים, נפש - בן הסירני”. הראב"ד הוסיף שסירונית (או סילונית) היא חיה שחציה אדם וחציה דג, ומנגנת (=שרה) כאדם. ועוד דרשו חז"ל: "אדם כי ימות באהל (מטמא כל מה שאיתו באוהל) - ולא סילונית". ועוד אמרו בגמרא בכורות ח: ”הדולפנין פרין ורבין כבני אדם. מאי דולפנין? אמר רב יהודה: בני ימא...”. רש"י מפרש ”"בני ימא" - דגים שיש בים, שחציין צורת אדם וחציין צורת דג, ובלע"ז שִׂרֵיינַ"א”.

כמה מן האחרונים הזכירו ברייה זו בספריהם;

מוסף הערוך[ערך סרני] כתב שבזמנו ראוה שר וספנים בים נורווגיה כחום היום יושבת על שרטון, ובשומעה קול צללה מיד בתוך הים. החיד"א מדבר קדמותו ערך דל"ת הביא מספר "צמח צדיק" שהיא שוכנת בסלעים ומקומות מסוכנים בים, ובעת עבור איזו ספינה - תתחיל לשורר ולזמר בקול נעים הרבה, עד שתפיל תרדמה על כל אנשי הספינה, ואז נכנסת לתוכה והורגת ואוכלת יושביה . גם בספר צל העולם[חלק ב שער י] הזכירה.

הערוך השולחן[סימן פג, סעיף ז] דן באריכות לאוסרה באכילה, ואף שיש לה סנפיר וקשקשת.

מה אנחנו אומרים על זה?

התשובה די פשוטה:

חז"ל והראשונים הקשיבו למדענים שבימיהם.

וכיוון שהתברר בימינו שזו טעות, כנראה טעויות בזיהוי + דמיונות + השפעות מיתולוגיות

אין לנו בעיה לומר שחז"ל טעו.

בדומה לעוד כמה סוגיות כאלו.

בכל אופן יש לנו מסקנה חשובה:

בנוגע למדע צריך להקשיב למדענים שבימינו.

חכמה בגויים תאמין.

וכמובן- תורה בגויים אל תאמין