הגישה של "הכל מלמעלה" או "הכל לטובה" זה לא קצת זריקת אחריות כלפי ה'? בסוף איך שזה נשמע, זה שהאדם לכאורה בוטח בה', אבל זה נשמע קצת מוזר, מה לגבי האדם עצמו?

ביטחון בה' הוא היחס הנפשי, לא דווקא היחס המעשי.

כלומר:

ביטחון בה' נבחן בכך שהאדם לא לחוץ, לא כועס, לא שקוע בדאגות וכו'

ולא בכך שהאדם לא עושה...

אל תשכח:

יעקב אבינו עשה שלושה דברים:

דורון, תפילה ומלחמה.

הוא עושה את המעשים הנכונים, ולוקח את כל האחריות המוטלת עליו.

אבל לא הכל מוטל עלינו