אמרו שמקבלים על ישראל דברים שרוב ישראל עומדים בהם, אבל הרי זה ברור שהמון דתיים ובכלל רוב היהודים שומעים שירים בל״ד בעומר, אז למה יש עדיין את האיסור הזה?

א. גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה הכוונה היא למשל לצומות נוספים, או לאסור על מאכלים של גויים כשהמציאות היא שגרים בסביבה של גויים. דהיינו מציאות אמיתית של קושי אובייקטיבי להוסיף כת הגזירה הזו ולקיימה. שמיעת שירים זה פינוק. אפשר להסתדר בלי הפינוק הזה. זה לא נקרא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.

ב. שאלתך רק מעוררת לחשיבה: האם אני כבר לא מסוגל לתפקד בלי שיש עליי כל הזמן אזניות? אולי זו מציאות לא נורמלית? אולי דוקא לשרוד כמה שבועות בלי אזניות זה משהו שיחזיר אותנו לקצת איזון ושפיות, בלי קשר לתלמידי ר"ע? אולי כדאי לקחת מזה משהו גם לימים שאחרי ספירת העומר...