מדוע בכל הברכות אם יש ספק כלשהו אומרים 'ספק ברכות להקל' ולא מברכים, אבל בספירת העומר אם יש ספק ספיקא ניתן להמשיך לספור כרגיל?

קודם כל גם בספירת העומר אין מברכים כשיש ספק אחד אלא רק בהצטרפות של שני ספקות.

ולמה מברכים בספק ספיקא?

הפרי חדש מסביר שבספק ברכות לא מברכים אך כשיש ספק ספיקא מברכים, וזה הפשט במשנה ברורה.

הכתב סופר הסביר שמעיקר הדין הלכה כתוספות וכל יום הוא מצוה בפני עצמה, ורק חוששים לחומרא לבה"ג, אבל כשמצטרף עוד ספק הולכים לפי עיקר הדין.

הרב יצחק יוסף מסביר שגם בספק ספיקא רגיל בברכות לא מברכים, אך בספירת העומר - שיש אומרים שהיא מצוה דאורייתא גם בזמן הזה - אנחנו סומכים על ספק ספיקא לספור בברכה.