איך מסתדר איסור לא תעוננו עם "סכנה" בימי בין המצרים שבגללה רצוי להימנע מלעשות דברים מסויימים, זה לא אסור מצד לא תעוננו?

שאלה טובה.

יש אף קושיות חזקות יותר של דברים שמופיעים בחז"ל כגון ימים מסויימים הראויים יותר לנישואין, סימן לפי צל הלבנה בליל הושענא רבה ועוד.

באופן כללי הגמרא בחולין צה כבר אומרת ש"בית, תינוק ואישה אע"פ שאין נחש, יש סימן", וזה הפתח להתיר דברים מסוימים שיש להם בסיס, שהם בבחינת סימן טוב או רע, אך לא ללכת אחריהם באופן מוחלט.

באופן הזה גם יש ימים שבהם מידת הדין מתוחה יותר ולכן יש להימנע יותר מסכנות.

אך יש להרחיב הרבה בסוגייה זו.

נסיים בדברי הרמ"א תרס"ד, א, לאחר שהביא בשם הראשונים על הסימן שיש בצל הלבנה בליל הושענא רבה: "ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור אחר העתידות".

מוזמן לעיין כאן בהרחבה: