לתת למישהו הנחת חבר זה גניבה? כאילו זה לתת העדפה ולקחת יותר לאחרים

זה נקרא בלשון חז"ל 'המתכבד בקלון חברו', דהיינו שגם אם אתה לא אמרת שום דבר, אבל אתה נהנה מהשפלתו, והפליגו מאוד בחומרת המעשה. עיין למשל ברמב"ם הלכות תשובה פרק ו, הלכה י"ד:

"כל אחד ואחד מעשרים וארבעה אנשים אלו שמנינו, אע"פ שהן מישראל, אין להם חלק לעוה"ב.

ויש עבירות קלות מאלו, ואעפ"כ אמרו חכמים שהרגיל בהן אין להם חלק לעוה"ב, וכדאי הן להתרחק מהן ולהזהר בהן. ואלו הן: המכנה שם לחבירו, והקורא לחבירו בכינויו, והמלבין פני חבירו ברבים, *והמתכבד בקלון חבירו*, והמבזה תלמידי חכמים, והמבזה רבותיו, והמבזה את המועדות, והמחלל את הקדשים.

במה דברים אמורים? שכל אחד מאלו אין לו חלק לעוה"ב כשמת בלא תשובה, אבל אם שב מרשעו ומת והוא בעל תשובה, הרי זה מבני העולם הבא, שאין לך דבר שעומד בפני התשובה. אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר: "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו" (ישעיהו נז, יט)."

ברור שהנסיון קשה מאוד והנקמה מתוקה, אבל ככל שנלמד יותר מוסר ונבין עד כמה הדבר חמור - כך נצליח יותר לעמוד בנסיון, ולפום צערא אגרא.