אני מדבר עם הרבה בנות, ואני יודע שאם אני אשיג חברה אני אפסיק לדבר עם כמות גדולה כ"כ של בנות האם מותר לי להשיג חברה לאו דווקא בשביל חתונה אבל בשביל שאני אחטוא הרבה פחות עם בנות אחרות (אני בן 17, אז יש סיכוי שזה כן יוביל לחתונה)
תשובת הרב אחיאסף:
לפעמים שואלים –
מה הבעיה בלתת כיף לחברה?
מה העניין הגדול?
אנחנו רק חברים, לא מתכוונים לשום דבר.
אבל אולי זו לא השאלה.
אולי כדאי לשאול אחרת:
איך היה נראה עולם שבו לכולם מותר לגעת בכולם?
פשוט… מותר.
כל אחד נוגע בכל אחת, בלי לחשוב, בלי להתלבט.
נשמע חופשי, נכון?
אבל בפועל זה יוצר בדיוק את ההפך.
כי כשאין גבול – אין ערך.
וכשאין הגבלה – אין משמעות.
אם אתה יכול לגעת בכל אחת, אז אף אחת כבר לא באמת אחת.
הידיים שלך הופכות לשגרתיות. המגע שלך הופך להיות… כלום.
וכשהכול מותר – שום דבר לא באמת חשוב.
בנסיך הקטן זה מתואר בצורה מדהימה.
הנסיך גר על כוכב קטן, עם פרח אחד.
והוא כל היום טיפל בו. השקיע. הקשיב לו.
אבל זה היה קשה.
אז הוא עזב.
כשהוא מגיע לכדור הארץ – הוא מגלה שדות של פרחים.
וכואב לו.
כי הוא פתאום חושב –
“אולי הפרח שלי בכלל לא היה מיוחד…”
ואז מגיע שועל.
והוא אומר לו:
“מה שעושה את הפרח שלך שונה – זה שאתה בחרת בו. אתה טיפחת אותו. הוא שלך.”
וככה זה בדיוק במערכות יחסים.
ברגע שאתה שומר את עצמך –
אז כשאתה כן נוגע, זה לא סתם.
זה אומר:
“אני בחרתי אותך.”
היד לא סתם נשלחת.
היא נשלחת רק כשהלב בוחר.
וזה מה שהופך את המגע למתנה.
זה לא איסור בשביל להקשות.
זה שמירה – בשביל שיהיה משהו לשמור.
גם אדם וחוה היו
בלי בגדים, בלי הפרדה.
ולא היה בזה שום דבר מיוחד.
אבל אחרי עץ הדעת – שהוא עץ החיבור העמוק - באים בגדים.
הגוף הופך אישי.
אינטימי.
ומאז – הוא הופך לדבר קרוב, יקר, פרטי.
שרק האדם שהכי נאהב ייחשף אליו.
אז לא, זאת לא שאלה של “מה רע בלתת כיף”.
השאלה היא –
כמה אני רוצה שהמגע שלי בעל ערך, כשאני אתן אותו באמת
אם תחפש יש תשובות נוספות בהיסטוריה של הקבוצה (מוזמנים להקפיץ / להעתיק)