לפעמים כשאני נופל אני כאילו מתייאש מהתפילה האחרונה שלי, נניח ביקשתי להוציא ציון טוב במבחן אז אני כאילו מניח מראש שאני אקבל גרוע ולא משקיע זה בסדר?אם לא, איך אפשר לתקן את זה?
אני מקווה שהבנתי את השאלה, למרות שאני לא בטוח.
אם הבנתי נכון, אתה מתאר מצב של חוסר מוטיבציה להתקדם במצב של קושי/יאוש.
אני מציע לחשוב שאתה ציפור🦅. (כמשל כמובן). יש בך תמיד שני צדדים, הצד ששואף למעלה, להתקדם, לרצות להצליח, ומצד שני-משהו שלא מאפשר, מייאש. אם לא נתגבר ולא ניקח את שני הצדדים, את שתי הכנפיים, אז יקרה אחד מן השתיים:
1. רק צד אחד יעבוד, רק כנף אחד תנסה להתרומם, וממילא תסתחרר, כמו שיפור תנסה לעוף עם כנף אחד, ובסוף תיפול.
2. הכנף שלא זזה, לא תאפשר לכנף שרוצה להתרומם לעדות משהו, והכל נראה אבוד. ושוב נשאר על הקרקע.
בדרך כלל המצב הזה מגיע מחוויו. לא טובות מהעבר, מהערות שקיבלנו או חוסר תחושת מסוגלות. אני מציע, בדרך כלל, במצב כזה, לא ללכת על כל הקופה. לנסות וללכת על משימה קטנה. אותה איתה בוודאי מסוגל להתמודד. לדוגמה, אל תיקח את 100% מהחומר, תתמודד עם נושא אחד או שניים. זה יביא תחושת מסוגלות.