יש לי חבר שביקש מחבר חילוני שיגלח אותו במכונה במהלך שבת (ככה שהוא לא מתגלח בעצמו). האם זה מותר? החבר שמגלח לא יהודי*

הגמרא מתייחסת לשאלתך (סנהדרין קו:)

אמר רבי יצחק: מאי דכתיב: "מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום"?

אמר לו הקדוש ברוך הוא לדואג: וכי לא גבור בתורה אתה? מה תתהלל ברעה [למה תתהלל לספר לשון הרע על דוד]? לא חסד אל נטוי עליך כל היום [לא חכם בתורה אתה. שתורה נקראת חסד, כפי שכתוב: "ותורת חסד על לשונה"].

ואמר רבי יצחק: מאי דכתיב: "ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי"?

אמר לו הקדוש ברוך הוא לדואג הרשע: מה לך לספר חקי [מה לך וללימוד חוקי התורה]?

כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע, מה אתה דורש בהם? [הרי אתה הרגת את אנשי נוב, וסיפרת לשון הרע על דוד!]

"ותשא בריתי עלי פיך". אמר רבי אמי: נאמר "עלי פיך", ולא "בלבך". שאין תורתו של דואג - אלא משפה ולחוץ, [כלומר היא הייתה מזוייפת, הוא השתמש בה למטרות מעמד, והיא לא חדרה אל ליבו].

כמו-כן מעתיק דברים שכתב הרב ברוך וינטרוב:

פעמים הרבה שמעתי ממו"ר הרב עמיטל זצ"ל שהגורם לתופעה הנפוצה של מחשבות זרות בשעת התפילה הוא שהמתפלל מנסה לכוון בתפילה שלא כפי דרגתו. מאחר שאין הוא מסוגל לכוונות אלו, התפילה אינה חיה, והריק התודעתי הזה מתמלא מחשבות זרות. לוּ התפלל אדם תפילה פשוטה, לא היה חושב על דברים אחרים.

דברים אלו כוחם יפה לא לתפילה בלבד כי אם לכל עבודת ה'. הניסיון לקפוץ מדרגות רבות בבת אחת עלול ליצור מראית עין של התקדמות, בשעה שלאמיתו של דבר האדם עודנו נתון ליצריו השפלים ביותר.

דואג עוסק בספקות למדניים מורכבים כמגדל הפורח באוויר [כלומר בדברים תיאורטיים ולא בדברים הפשוטים] בשעה שאישיותו שקועה עד צוואר בקנאה ובתאוות כבוד.

הוא עוצר לעבוד את ה' בנוב [עוצר עצמו לפני אהל מועד, לעסוק בתורה], אך אינו יכול למנוע את עיניו מלשוטט ולחפש מידע שיוכל לסייע לו להתקדם בחצר שאול.

לפיכך לא הצילה אותו עבודת ה' ולא התורה שלמד: הוא לא עבד את ה' באמת, ותורתו לא הייתה תורת חיים אמיתית – לא הייתה זו תורה שלומדהּ חי אותה והיא מחיה אותו. על כן ביקש דוד מן הקב"ה שלא תיאמר הלכה בשמו של דואג בבית המדרש, ואף דואג עצמו שכח את תורתו קודם שמת.