לגבי השאלה על הבחירה שלי בעולם לא ממש הצלחתי להבין את התשובה, אולי אני עדיין לא בשל אליה האם אפשר לתת תשובה קצת יותר מופשטת?

אתה דווקא בשל!

היכולת שלך להגיד "אולי אני לא בשל" מניחה אותך בדיוק במקום הנכון.

ואני אסביר...

יש ניסוי בפיזיקה שנקרא *ניסוי הבחירה המאוחרת*.

בניסוי הזה -

שולחים אלקטרון לעבור דרך קיר עם סדקים.

לאחר שאלקטרון יוצא מהסדק - המדען בוחר אם לעשות פעולה מסויימת או לא -

וכאן מתרחש פלא:

מתברר שכבר בזמן שהאלקטרון עובר בסדק - הוא מתאים את עצמו למה שהמדען יבחר מאוחר יותר.

(מי שמתעניין שישאל אותי בפרטי).

עכשיו נשאל את השאלה איך תסביר את זה. מצד אחד המדען בחר. מצד שני האלקטרון מתנהג כאילו הוא ידע. פרדוקס.

ייתכן, שאם הרמב"ם היה רואה את הניסוי הזה הוא היה מדבר עליו -

לאחר שכתב:

*"אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם*"

הוא היה מוסיף:

*ואפילו במעשה בראשית, אין בנו כוח לידע היאך ניתן כוח באלקטרון לידע מה שיעשה איש המדע.*

כי הרמב"ם העריך מדע וחשיבה לוגית

ויחד עם זאת הכיר בעובדה שהבנה שלנו מוגבלת!

וככה הוא כותב:

"*והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו?*

*בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ...*

כלומר דרך ידיעת העולם והמדע אפשר לאהוב את הקב"ה. אבל -

*וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות"*

כלומר יראת ה' מגיעה מהענווה שאנחנו כמו נמלה שמנסה להבין את הייקום.

אחת הסיבות שקידמו את המדע המודרני, הייתה ההבנה שאנחנו לא מבינים כמעט כלום, ומתאמצים למצוא סדר באי ההבנה.

לדוגמה: אנחנו מתארים איך כוח המשיכה פועל בדייקנות, אבל אף אחד לא מבין בכלל מהו. (לעומת המדע הקדום שהתיימר להבין, וזה מה שתקע אותו).

ואם זה המצב בעולם החומרי - מה נגיד על העולם הרוחני.