בבראשית ו', ה' אומר שהאדם לא יחיה יותר מ120 שנה, אבל הייתה במאה הקודמת אישה שחיה 122 שנים(מוזמנים לבדוק ז'אן לואיז קלמן). איך זה מסתדר?

ר' אברהם אבן עזרא שם מצטט את רס"ג שהבין את הפסוק כמוך, כלומר שאנשים יחיו רק עד גיל 120. רס"ג עצמו התקשה מכך שיש דמויות שחיו יותר זמן בתנ"ך גם אחרי המבול, ואמר שנאמר על דרך הרוב. ר' אברהם אבן עזרא דוחה את רס"ג, ומסביר כמו אונקלוס ורוב המפרשים - שזו לא הגבלת גיל לאדם, אלא שיש למין האנושי מעכשיו 120 שנה: אם יחזרו בתשובה לא יהיה מבול ואם לא יחזרו בתשובה יהיה מבול.