האם בקדיש אומרים "יהא שמיה רבה *מְבָרַך*" או "יהא שמיה רבה *מְבֹרַך*" (או לחילופין עם קמץ קטן) שמעתי אנשים מבטאים בשני הדרכים. אם התשובה היא מְבָרַך, למה אומרים כך ולא בדרך שמרגישה יותר "נכונה"?