יש מישהו שאני מכיר שפגע בי ממש ואני כבר המון זמן לא מצליח למחול לו אני מנסה אבל מרגיש לי שאני לא באמת אצליח למחול לו על מה שעשה אני מדבר איתו כי אנחנו באותה קבוצת חברים והכל נראה על פניו סבבה וזה כן מראה שאני מחלתי לו אבל יש בי איזה חלק שלא מצליח למחול לגמרי עכשיו שמגיעים הימים הנוראים אני לא רוצה סתם לא למחול לו אבל לא יודע מה לעשות אשמח לעצה

א. יישר כח גדול על הכנות ועל רצונך הטהור למחול מחילה גמורה! בהחלט לא מובן מאליו.

ב. אני מניח שאם תספר את פרטי המקרה ותתייעץ עם מישהו שמכיר אותך ואתה סומך עליו זה יעזור לך יותר.

ג. נראה לי שהכי טוב זה לקבוע איתו פגישה. לא דיבור במקרה, ולא בהתכתבות, אלא ליזום ולקבוע מראש זמן מוגדר ששניכם תפנו לטובת שיחה משמעותית בארבע עיניים. אתה תשתף אותו בהרגשתך, בכך שנפגעת, בכך שאתה מאוד רוצה לסלוח אבל זה עדיין יושב עליך, ואני מניח שגם עצם זה שתפרוק באופן ישיר מולו, וגם התגובה שלו - יועילו לך כדי למחול לו באמת. פתאום תגלה שגם הוא נפגע ממשהו, או שבכלל משהו אחר גרם לו למה שהיה, או עד כמה שהוא מצטער וכו'. לא תמיד נעים ליזום את המפגש ולשים את הדברים על השולחן, אבל זה בדרך כלל הכי יעיל, ובודאי במקרה שלך, שאתה באמת מעונין למחול!

ד. אחרי הכל, אנחנו בערב ראש השנה, וגם אם באמת נפגעת, וגם אם לא הכי מגיע לו, אם אתה תתגבר ותמחל באמת - אין לך זכות גדולה מזו ליום הדין. גם לנו לא תמיד מגיע שה' ימחל לנו, אבל אם אנחנו נמחל למרות שלא מגיע - בודאי שכך גם ינהג איתנו הקב"ה.

גמר חתימה טובה!

ראשית, חובתו לבקש סליחה, ולתת לך ביטחון שזה לא יקרה שוב.

אם לא - אינך חייב למחול על פי דין.

ולא רק זה, אלא אם הוא פוגע גם באחרים - חשוב לעמוד מולו ולעצור את התנהגותו.

ובכל זאת, אם זה כבר שייך לעבר, ואין לזה השפעה בהווה - עדיף לסלוח. בשבילך.

ואני מציע לנסות לכוון ב"אלוקי נצור" במילים "ולמקללי נפשי תידום".

שתדע, ממחילה אתה אף פעם לא מפסיד.

ואני אנסה להסביר: כשמישהו פוגע בך זה כאילו הוא נעץ בך סכין.

מה קורה כשעובר זמן ואנחנו לא מוחלים? אנחנו לא נותנים לפצע להבריא. במקום זה, אנחנו חושבים שוב ושוב על מה שהוא עשה לנו, וכל הזמן "מסובבים את הסכין".

לעומת זאת, כשאתה מוחל אתה שולף את הסכין ונותן לפצע להבריא.

לפעמים אנחנו לא רוצים למחול, כי לא מגיע לאדם שפגע בנו שנמחל לו. אם למשל אנחנו חושבים שמגיע לו עונש מהשמיים על מה שהוא עשה, אז אנחנו אומרים לעצמינו: אם אמחל לו, אני אשאר עם הכאב שלי, והוא לא יענש.

אבל זה חישוב שגוי.

אם למשל הוא היה אמור להפסיד "1000" ש"ח כעונש, כשאתה מוחל לו - הוא אולי לא יפסיד אלף ש"ח, אבל אתה תרוויח לפחות אלף ש"ח (ואף יותר, כי מרובה מידה טובה על מידת פורענות).

כי כשאתה מוחל - אתה מעלה את הרף הרוחני שלך גבוה.

והכי חשוב לחשוב: "גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך - אני עומד!"