אני מרגיש שהמסע לפולין לא יפתח לי אופקים חדשים או ירגש אותי או ישנה לי משהו בתפיסה ואני באמת תוהה לעצמי למה לצאת? אני מבואס מחוסר היכולת שלי למלא את הלב ברגש בעניין הזה, לא יודע למה זה ככה אשמח שאחד הרבנים יוכל להאיר את עיני ...

המסע לפולין איננו נועד כדי להתרגש. במסע הזה מתחברים לכל מעגלי החיים (אישי,משפחתי, לאומי) עוברים תהליך עמוק ואמיתי. אין ספק שזהו מסע משמעותי וחשוב, אך איננו חובה ולא מתאים לכל אחד.

אני לא חושב שאפשר לדעת מה יהיה במקום מסוים, יהיה מה שיהיה אותו מקום, בידיעה מראש מה יקרה או לא יקרה לנו.

בעניין פתיחת הלב. זה באמת תחושה מבאסת. אבל השאלה כמה אתה עובד בשביל הדבר. כדי שהלב יפתח, צריך לעבוד על זה, להתכונן, ואפילו להתפלל על זה. מוזמן לחשוב ולהתייעץ זה עם אחד הרבנים שאתה קרוב אליו.