הייתה לי חברה לתקופה ארוכה הבנתי(בין היתר בגלל הרבנים פה) שזה לא מתאים בגיל הזה נפרדנו עכשיו אני מרגיש שבור מבפנים(ועבר זמן מאז שנפרדנו) מחילה מכבוד הרבנים אבל איך אתם יכולים לתת כאלה עצות בלי לדעת מה זה יכול לגרום לבן אדם?

א. זה שכרגע ליבך שבור זה לא אומר שלא עשית את הצעד הנכון. בדיוק כמו שאענה בלי להסס להפסיד עיסקה עם רווח של מליון שקל, אם היא צריכה להתבצע דוקא בשבת, ואני בטוח שמאוד יכאב לאותו בחור שמפסיד, אבל אני בטוח שהוא הרויח כי עשה את הצעד הנכון מבחינה הלכתית.

ב. מכיוון שאני מקבל גם שאלות מהכיוון ההפוך, מבחורים ובחורות מבוגרים יותר, שמגיעים לגיל של נישואין, ומאוד מסתבכים בגלל פצעי העבר של חברויות כאלו ואחרות בגיל התיכון, ושהגיעו לדברים שממש לא רצו ותכננו להגיע וכל כך מתחרטים ומתביישים בהם, אז אני גם מרגיש מספיק בטחון כדי למנוע ממך את זה רגע לפני שתתגלגל במדרון החלקלק הכל כך נעים ומפתה, וגם אם זה יהיה במחיר של שברון לב זמני.

ג. כמובן שכאשר מדובר על גיל גדול יותר שבו זה יכול להתפתח לחתונה תמיד צריך להתייעץ באופן פרטי ואי אפשר לבנות על שאלה אנונימית בשות ווטסאפ...