כיום אנו יודעים שעבדות היא דבר לא נכון מוסרית, שהאדם יחזיק כרכוש בני אדם אחרים. איך התורה בכל זאת נותנת כללים על איך להתנהג עם עבד כשמלכתחילה אנחנו יודעים שזה דבר פסול מוסרית? גם אם העבד הוא כנעני ולא עברי עדיין זה פגיעה במוסריות ובערכי חופש האדם. התורה דברה בתקופה שבה היו עבדים. התורה נצחית ולכן צריך ללמוד את העקרונות המוסריים, כלומר התורה תובעת מהאדם להיות ברמה מוסרית גבוהה יותר מהסביבה. כך בעבדות, כשהיתה קיימת, היחס לעבד אצל היהודים היה טוב יותר, כך ביחס לשבויות מלחמה. ממילא כשהעולם פסל את העבדות מבחינה מוסרית, ניקח מזה את היחס למי שנפל איך לשקם אותו. איך להתייחס למי שעובד אצלינו, למי שנותן שירות.