כבר כמות זמן גדולה שאני מרגיש תחושת ריקנות, ולאורך הזמן האחרון הייתה תקופה שהתקרבתי מאוד לדת ברמה של 3 תפילות ביום ברכה ראשונה ואחרונה, ועוד רוב המצוות של סדר היום ואפילו ניסיתי להיכנס קצת ללימוד גם של גמרא והלכה וגם של אמונה וחסידות שלא יצא לי המון זמן לעסוק בתורה לשמה. ועדיין לא הצלחתי למלא את הריק הזה ובתקופה האחרונה הכול דעך בצורה די דרסטית ואין לי חשק לכלום, אבל זה אוכל אותי מבפנים. אשמח לשאול את הרבנים מה הם ממליצים לעשות במצבי ואם התחושות שלי הגיוניות.?

הגיוניות.

רגש אינו דבר יציב.

ואולי העמסת על עצמך יותר מידי ולכן הנפש שלך נאטמה.

אבל אמת היא דבר יציב.

בימים כאלה שהרגש נעלם, ויש תחושת ריקנות,

יש לך הזדמנות מיוחדת

להוכיח לקדוש ברוך הוא שאתה דבק במשימה

דבק בדרכיו ובמצוותיו

גם כשקשה.

וזו הזדמנות שלא קיימת בימים שיש רגש והכל כיף.

נאמנות מוכיחים ברגעים קשים.

והאמת - במבט לאחור, אתה תהיה מאוד גאה בעצמך.

ועם זאת בבקשה אל תעמיס על עצמך ואל תנסה למלא את הריק.

זה כמו שאדם אחרי צום שהבטן שלו ריקה ינסה להפגיז אותה באוכל. זה לא עובד ככה.