אחרי שחוטאים צריך להתחרט ולהצטער על מה שעשית, אבל מצד שני לא להיכנס לדיכאון ועצבות. איך אני מבדיל בין שניהם? מתי זה היצר הרע שמנסה לדכא אותי ומתי זה הנשמה שמצטערת על העבר? איפה עובר הגבול?

ממליץ מאוד לעיין בפרק לא בספר התניא (וגם בפרקים שלפניו ואחריו) https://share.google/4YH15RHsVM6EejiM1

הוא מבחין בין עצבות ללב נשבר. עצבות תמיד פסולה ולב נשבר זה דבר חיובי.

מה ההבדל היסודי? עצבות גורמת להשבית אותך לחלוטין, כאבן, לא יכול לקום מהמיטה ולנער את עצמך, לעומת זאת לב נשבר דוקא מביא אותך לידי פעולה.

זו הדרך לבחון אם אתה בתוך חרטה חיובית או עצבות שלילית.