זה שתמיד אפשר לחזור בתשובה ומצוות תשובה לכאורה קלה שאפילו הרהור תשובה נחשב תשובה, גורם לי קצת לזלזל בכך ולחשוב שאני תמיד יכול לחטוא וזה לא נורא. מה אני יכול לעשות? ובכלל, למה זה לא ככה? כאילו אם תמיד אני יכול לשוב בתשובה אז אני יכול לחטוא מלא, לחזור בתושבה והכל יהיה בסדר. אני יודע ש"האומר אחטא ואשוב אין מספקין בידו לעשות תשובה" אבל עדיין זה נורא מוזר

תאר לך שאתה אומר לחבר שלך, שמע, אני עומד לתת לך מכות ואז לקחת לך את הטלפון, אחר כך את הארנק, הולך לראות סרט, צנוע כמובן, ואחר כך אני אבקש סליחה ואפילו אחזיר לך את הארנק.

נשמע הגיוני?

כנראה שלא. אותו דבר האומר אחטא ואשוב, מזלזל בעצם בתשובה. הוא חושב שזה משחק של נדמה לי וכאילו. אבל התשובה היא דבר אמיתי.

היא משנה את האדם. מי שאומר אחטא ואשוב, בעצם אומר, שהוא לא מתכוון להשתנות. אז לא מאפשרים לו לחזור.