האם אנחנו כציבור לא צריכים לעשות חשבון נפש איך קרה שיום ירושלים הפך להיות "החג של הציונות הדתית" ולא של כלל ישראל? האם לא חטאנו בזה שחילונים וחרדים לא מרבישים שיש משמעות ליום הזה ויוצאים לחגוג?? שלא הצלחנו לגרום להם להבין מה החשיבות העצומה של ירושלים והכותל והר הבית??

מנוסח שאלתך בולטת תחושת האשמה עצמית מגזרית, אבל הזויה:

"אנחנו אשמים בגלל שרק אנחנו בסדר".....

אז קודם כל אנחנו לא צריכים להאשים את עצמנו בכל דבר רע ששייך למישהו אחר ( יש לנו מספיק בעיות אמיתיות שלנו....).

אבל אני בהחלט מוכן לניסוח אחר:

יש לציבור הדתי לאומי תפקיד עצום ושליחות גדולה ומיוחדת בעת הזו. לרומם במדינת ישראל כולה את צד הקודש בתחייה הלאומית: השמחה העצומה בשלטון היהודי בירושלים בירתנו הנצחית, והכמיהה לבנין המקדש!

וככל שנעורר את זה באופן פנימי ועמוק, נצליח להכניס לשמחת יום ירושלים גם את מי ששקוע יותר בעולם החול וגם את מי שמנותק יחסית כעת מהתחייה הלאומית בכללותה.

אכן, תפקיד חשוב! 🇮🇱