איך הגיוני שבציבור הדתי יש תנועות נוער מעורבות שנגיד אני בתור מדריך לא מבין את זה שמחייבים אותך נגיד לעשות שיחות אישיות עם קומונרית שהיא ילדה שגדולה ממך בשנה וחצי שנתיים בגג שלוש וזה גורם לערעורים, לנפילות רבות בעיקר בגלל הקומונרית שהיא חייב לדבר איתה כל הזמן ולהיות בקשר איתה ולהכיר אותה ואיך שהוא הן תמיד יפות ונחמדות. מרגיש מצב מעפן כי מצד אחד אם היית רוצה להיות איתה בקשר אז תפדל תעשה את זה כמו שצריך ואני באמת לא מבין למה להכניס כל כך הרבה נערים למצבים הקשוחים האלה עם היצר והבנות בסניף שלא תמיד צנועות ובטח שלא במסעות. ועוד משהו איך אפשר להדריך ילדות שקטנות ממך בשנתיים כאילו זה גורם לכל כך הרבה הרהורים שאי אפשר לשלוט עליהם אפשר רק להפסיק אותם אבל הם תמיד מגיעים. המצב שלי מעפן אני מצד אחד מדריך מצד אחד מלא ערורים ובגלל זה אני שונא להגיע לסניף היה לי באמת כיף עד שהתחיל המצב הזה של העירורים היה לי כיף הייתי נהנה עם החניכים עם המדעשים עם הכל אבל ברגע שזה כבר נהיה לא צנוע ולא לא מרגיש לי מתאים פשוט אני כל כך לא כיף לי בסניף בגלל זה ו זה סיוט מה עושים??