במאמר "אפיקים בנגב" הרב קוק מציג את הצמחונות כאידיאל עליון אך מסוכן לעת עתה, נשאלת השאלה מתי ידע אדם שהוא הגיע לרמה מוסרית רוחנית בה זה לא יפגום לו בהבדל היחס בין האדם לחיות, לרמה בה ראוי לו לעבור למסלול החיים של המוסר הטהור, כאילו איך אדם יכול להחליט אם ראוי לו או שלא? או שמדובר במצב כללי אוניברסלי שכל עוד אנחנו כולנו לא נמצאים בו לא ראוי לעבור לשלב הבא כפרטים?