כל השאלות
טוען שאלות…
טוען שאלות…
19 תשובות נמצאו
תחנון הוא תמיד כפרת עוונות. אם אמר. שפשוט יוסיף.עוד שמחה. תחנון וחיטוט בעברות אמור קצת לדכדך. את תמיד ב😃 עוזר.
כן, אם כי אין חובה להיות עם הציבור בחלקים אלו של התפילה, כך שאפשר גם להמשיך בשלך. עקרונית אפשר אבל ראוי לפחות לומר כמה קטעים
עד יב בסיון
מכיון שמידת הדין מתוחה בבית האבל. לכן לא אומרים תחנון שמגביר על המבקש את מידת הדין.
להיכנס ולצאת באמצע. לשבת במקום צדדי ולצאת בלי להפריע. עדיף לעדכן מראש את הרב שאתה נאלץ לצאת.
יש חילוקי מנהגים. יש לנהוג לפי הוראת המרא דאתרא.
אם בבוקר לא אומרים תחנון, אז במנחה של אותו יום ובמנחה של היום שלפני לא אומרים. זה מופיע בדרך כלל בסידור לפני תחנון
שאומרים גם כשאין כי כל ירושלים היא מקום המקדש וכדברי ירמיהו שעתידה כל ירושלים להיות הדום רגלי ה'
היה צריך להמשיך את הקדיש, אם כבר התחיל. אבל בהחלט ניתן היה להשלים תחנון לאחר הקדיש, ואם הציבור לא עשה זאת, אז כיחיד, ללא יג מידות. כמובן, לא בשעה זו....
הימים שבין כיפור לסוכות מעלתם גבוהה מאוד, שאנחנו גם טהורים במוצאי כיפור וגם עסוקים בהכנה למצוות של חג הסוכות, ולכן הם נחשבים ימים שמחים שאין אומרים בהם תחנון.
אין קשר הלכתי. הקשר היחיד שאני מוצא בין תפילה קצרה לאי אמירת תחנון הוא אהבת הקיצור 🤭
בודאי.. הגמרא במגילה שמאריכה בזה מספרת על רב ואמוראים..בבבל..
לא אומרים כי כבר מאוחר מסיבות שעל פי הסוד
כי רוב חודש ניסן יש ימי שמחה
לא. אבל חוץ מזה עושים הכל.
ר"ח שלושת ימי הגבלה, שבועות ושישה ימים של השלמת קרבנות ראיה וחגיגה שהיו בימי המקדש. רק על ב בסיון יש שאלה כי אין סיבה לכאורה, אבל בגלל שהוא באמצע הוא נכנס לרשימה.
בלוח א"י כתב שאומרים תחנון. אך יש שנהגו שלא לאמר, וגם להם יש על מי לסמוך.
כן נחשב. היד לא חשובה העיקר שפניו יהיו כבושות בקרקע
זה מופיע ברמ"א תרכ"ד, סעיף ה'. יש כמה סיבות: הסיבה שמופיעה בבאר היטב היא כי אילו ימי שמחה של חנוכת המקדש בימי שלמה. שלמה ערך את חנוכת המקדש בתשרי באותה שנה אפילו לא צמו ביום…