ערכים אתיים ודיני ממונותהרב נהוראי יהב
למדנו בסוגיא בדף היומי שהעושה כחומרי בית שמאי וגם כחומרי בית הלל נקרא כסיל. איך זה מסתדר עם מה שהרמח"ל אומר בפרישות שיש עניין להחמיר גם לדעה שהלכה לא כמותה? (אני לא מדבר על מעשה דר טרפון שהטיתי לקרוא בריש ברכות, כי את זה הוא מסביר במשקל החסידות ) אבל הוא אומר שהלכה לא כמותה אפילו
תשובה
שאלה יפה. נראה שהרמחל מפרש שהמאמר בגמרא הנ"ל לא נאמר בהחמרות שאדם מפריש עצמו מן המותרות דרך פרישות ממה שאין לו צורך חיוני בו. כוונת המאמר הנ''ל שהוא פוסק תמיד כמו בצד המחמיר כי הוא חושש תמיד לשיטה המחמירה גם בדבר שאין בו עניין של הנהגה של פרישות. כמו נוטל כמה שיותר מינים בלולב כדי לצאת ידי חובת כולם או שמחמיר בהגדרת עירוב מה פרישות יש בזה? אלא סתם בלבול וכסלות. אך בדבר שיש בו הרחקה מן המותרות והחומרנות הרי זה משובח.