באיוב כ''ב י''ח אליפז אומר על הרשעים ש-''והוא מילא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני'', למרות שפסוק לפני כן, ובשני הנאומים הקודמים שלו הוא מתאר אך ורק גורלות רעים שפוקדים את הרשעים. ובכלל, הוא ושאר רעי איוב מכחישים מכל וכל (עד כה) שיש רשע וטוב לו, בניגוד לדעת איוב. איך זה מסתדר?

לא הבנתי את השאלה.....

הפס' הנזכר מדבר שהקב"ה מילא בתיהם טוב (לפני שהיו רשעים) ולא מובן לאליפז מה גורם להם לכחש בהשגחתו.

אכן לפי אליפז לרשעים מגיע גורל רע. כי דרכי ה' אמת. ואם הגיע לך (איוב) רע- סימן שמגיע לך ואתה רשע.

איוב חולק עליהם וטוען שיש מושג של 'צדיק ורע לו , רשע ווב לו'