איך זה מסתדר שיש הרבה דברים במקרא שדומים מאוד לאירועים שנכתבו קודם בדתות ומיתולוגיות אחרות? לדוגמא הסיפור של משה בתיבה הוא מוזכר בדיוק באותה צורה במשהו שנכתב 4000 שנה לפי התנך, ויש עוד הרבה דוגמאות בהמשך לשאלה על סיפורים דומים: יש דברים שעובדתית נכתבו לפנה"ס, והרבה לפני היהדות (ואין על כך מחלוקת) ויש סיפורים שנכתבו אלפי שנים לפני היהדות וסיפורים בתנ"ך מזכירים אותם מאוד. לגבי הסיפור של משה (וסיפורים נוספים שלאחר תקופת האבות)מופיעים בעיקר במיתולוגיה הייוונית (לאחר התנ״ך) סיפור הבריאה והמבול אכן מופיע בצורה דומה (אבל שונה...שם מדובר על מבול בעקבות מריבה בין אלילים) בחוקי המזרח הקדום, חלק ניכר מפרשת משפטים מופיע בחוקי חמורבי. מי שרוצה להרחיב בכל הנושא הזה יש פרק שלם בסיפרו של הרב אמנון בזק 'עד היום הזה'. ושם מופיעים בהרחבה ההסברים השונים.....קשה לתמצת אותם בשו"ת ואצאפ...עיינו שם. ארחיב טיפה למרות שהכי מדוייק לעיין בספר מקיף על הנושא. א. ברור שאם יש משהו מוקדם ומשהו מאוחר -חובת ההוכחה על המאוחר שלא העתיק מהמוקדם ולא ההפך...לכן כל מה שנכתב לאחר התנ״ך אינו יכול להוות קושייא על התנ״ך שהיה לפניו ב. סיפורי הבריאה והמבול שהסתובבו בעמים אינם מערערים על התנ״ך אלא מחזקים אותו, שכן הם תומכים באמינות סיפורי הבריאה. התורה רק מדייקת סיפורים אלו (שהיו נפוצים) לאל אחד ולא לאלילים רבים. ג. הרב קוק מביא את המדרשים (כגון באברהם 'את הנפש אשר עשו בחרן' שאברהם גייר את הגברים ושרה את הנשים.) שהאבות הפיצו את התורה לאומות. וכן היו צדיקים גם לפני עם ישראל כגון בית מדרשו של שם ועבר וכדו' אם כן אין להתפלא שסיפורים אלו הסתובבו בעולם גם לפני כתיבתם לעם ישראל. מדובר בסיפורים על העולם נועדו לכל העולם ג. לגבי חוקי חומורבי-אין שום בעייה לקבל שהיו חוקים של חכמי אומות העולם שהיו אנשים מוסריים ונעלים שהתורה דייקה אותם ומסרה לעם ישראל. (וכפי שכותב הרב קוק ב'אדר היקר' ) ואידך זיל גמור אם מניחים שהסיפור הוא בדיה שלא היתה מעולם אז אכן *המעתיק* צריך לשלם זכויות *לממציא* אך אם מניחים שהסיפור אכן התרחש אזי שני *המספרים* שווי זכויות הבנת אותי? אתה נפלת בפח! אסור אסור אסור ליפול במלכודת הניסוח של כופרים למיניהם. אסביר: הכופר שכתב את "המידע המדויק" שציטטת הוא כופר גם בסיפורי זיאוסודרה. ולכן מבחינתו יש כאן ממציא אחד ומעתיק אחד. אבל מי שמניח שהיה מבול אז הוא דווקא מקבל חיזוק מהצלבת המידע הזה
לגבי הסיפור של משה (וסיפורים נוספים שלאחר תקופת האבות)מופיעים בעיקר במיתולוגיה הייוונית (לאחר התנ״ך)
סיפור הבריאה והמבול אכן מופיע בצורה דומה (אבל שונה...שם מדובר על מבול בעקבות מריבה בין אלילים) בחוקי המזרח הקדום, חלק ניכר מפרשת משפטים מופיע בחוקי חמורבי.
מי שרוצה להרחיב בכל הנושא הזה יש פרק שלם בסיפרו של הרב אמנון בזק 'עד היום הזה'. ושם מופיעים בהרחבה ההסברים השונים.....קשה לתמצת אותם בשו"ת ואצאפ...עיינו שם.
ארחיב טיפה למרות שהכי מדוייק לעיין בספר מקיף על הנושא.
א. ברור שאם יש משהו מוקדם ומשהו מאוחר -חובת ההוכחה על המאוחר שלא העתיק מהמוקדם ולא ההפך...לכן כל מה שנכתב לאחר התנ״ך אינו יכול להוות קושייא על התנ״ך שהיה לפניו
ב. סיפורי הבריאה והמבול שהסתובבו בעמים אינם מערערים על התנ״ך אלא מחזקים אותו, שכן הם תומכים באמינות סיפורי הבריאה. התורה רק מדייקת סיפורים אלו (שהיו נפוצים) לאל אחד ולא לאלילים רבים.
ג. הרב קוק מביא את המדרשים (כגון באברהם 'את הנפש אשר עשו בחרן' שאברהם גייר את הגברים ושרה את הנשים.) שהאבות הפיצו את התורה לאומות. וכן היו צדיקים גם לפני עם ישראל כגון בית מדרשו של שם ועבר וכדו'
אם כן אין להתפלא שסיפורים אלו הסתובבו בעולם גם לפני כתיבתם לעם ישראל. מדובר בסיפורים על העולם נועדו לכל העולם
ג. לגבי חוקי חומורבי-אין שום בעייה לקבל שהיו חוקים של חכמי אומות העולם שהיו אנשים מוסריים ונעלים שהתורה דייקה אותם ומסרה לעם ישראל. (וכפי שכותב הרב קוק ב'אדר היקר' ) ואידך זיל גמור
אם מניחים שהסיפור הוא בדיה שלא היתה מעולם אז אכן *המעתיק* צריך לשלם זכויות *לממציא*
אך אם מניחים שהסיפור אכן התרחש אזי שני *המספרים* שווי זכויות
הבנת אותי?
אתה נפלת בפח!
אסור אסור אסור ליפול במלכודת הניסוח של כופרים למיניהם.