לאחרונה אני לצערי פוגם בברית, אחרי זה אני חוזר בתשובה ואומר וידוי. היום היה לי ניסיון ענק שבענקים. מלחמת עולם בתוכי, מלחמה ולא פחות מזה. אני מתלבט אם לומר וידויי כמו כל פעם, ברור שזה שנכשלתי היה לא טוב אבל מבחינתי הפעם ניצחתי למרות שבפועל בפועל פגמתי בברית. אשמח לדעת מה הרבנים חושבים

מציע שתאמר היום וידוי חיובי על *המאמץ* שעשית.

ורק אחר כך תגיד את הוידוי של קריאת שמע שעל המיטה.

אם תרצה,

מעתיק לך הסבר לדברים:

בפרשת השבוע, במצוות וידוי מעשרות האדם בעצם אומר נוסח של וידוי, שתוכנו הוא שהוא קיים את מצוות הפרשת תרומות ומעשרות כראוי.

השאלה המתבקשת ביחס לכך היא מה השייכות של לשון "וידוי", שלקוח לכאורה מתחום העבירות, לעניין של מצוות?

בתמצות, עונה על כך הרב קוק *שכמו שלאדם יש חובה להתוודות על חטאיו ולהתחרט עליהם, כך גם עליו להתוודות על מצוותיו-מעשיו הטובים ולשמוח בהם!!!*

ולעיקרי דברי הרב קוק:

*...וללמד על הכלל יצאה תורה במצות וידוי, שלא יפליג האדם עצמו לדון תמיד את נפשו לכף חובה, ולמצוא עצמו חייב ובלתי ממלא חובתו גם במקום שהוא ממלא אותה, כי אם ידון על עצמו גם כן בקו האמת, בעין פקוחה לדעת את מעשהו למצוא קורת רוח ושמחת לב במעשה הטוב, ואז יתבררו לו דרכיו לדעת גן כן את חלקי הרע שבהם למען יסור מהם ביותר אומץ, בהיותו מעריך את שמחת לבבו בגלל הטוב וצערו ועצבונו ונפילת רוחו בגלל הרע."*

ולפסקה בשלמותה:

https://docs.google.com/document/d/19_jv1Hqwe0NZBC6k9dMnBed6te43YFH7FOX3asMlCFg/edit#heading=h.e3eobadhbkt7