יש לי בעיה- בבוקר, אחרי תפילת שחרית ועד הצהריים אני מרגיש שאני מצליח לשמור על "קדושה" מסוימת. אני מנסה לקיים את עצמי בדברי תורה ולהמתיק ימי בלימוד גמרא וכויצא מזה אבל לארוך היום וכשהעייפות גוברת, אני מרגיש שהקדושה כאילו מתחמקת ממני, ואני נופל למעשים ומחשבות רעות. מה אני יכול לעשות?

א. הרב קוק כותב באורות התשובה, שלפעמים חסרון רוחני נובע מחלישות הגוף.

מדוע אתה עייף בצהריים? אולי אתה לא ישן טוב בלילה?

העייפות עושה אותנו עצבניים. לפעמים עצובים.

ב. נפלא שהגמרא מתוקה לך.

אבל בשביל השעות בהן אתה פחות בנוי ללימוד גמרא - חפש מתיקות של קדושה בדברים אחרים.

אולי ספרים שמדברים יותר אל הרגש או הנפש. אולי לימוד של חיזוק עם חבר.

לפעמים משהו קטן שייגע בך, יכול להטעין אותך באנרגייה רוחנית לכמה שעות.