מותר לקבוע עם בנות (אני ועוד כמה בנים) שאין לי קשר אינטימי עם אף אחת רק קשר ידידות ושומרים נגיעה וכולם דתיים
השולחן ערוך פותח את ההלכות האלו במילים: *צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד* (אבן העזר, סימן כא, א) 🫣
ואתה בעצם שואל למה ההלכה לא מאפשרת *נורמליזציה* בין בנים ובנות❓😌
על פניו זה רצון *תמים, בריא, רגוע ושפוי.* 😇
*והתשובה* שלנו היא
שכמובן תכונות אלו הם הכרחיות וקריטיות
אך הן לא הכל..⛓💥
על גביהן אנחנו נקראים לשאוף 🪜 לחיים של שמחה של קדושה😃, רוחניות 🌪️, נצחיות 🕯️, טהרה 💎, אהבת ה' 🔥 , אחת שאלתי מאת ה'- שבתי בבית ה'....
*אתה מוכן לוותר על השאיפות הללו?*
ברור שלא!
כמובן כמו שנכתב כאן בעבר, מותר לדבר עם בנות, ויותר מזה : חובה שהיחסים יהיו מכובדים, נעימים, ובריאים.
אבל תמיד עם קו הפרדה שקוף ❄️
וההלכות מכוונות אותנו לכך,
(אני מסכים שאם כל החברים והחברות שלך בזרימה ורק אתה בלחץ ועצבנות 🫨אז זה לא כל כך שמח ומאושר כמו שתיארתי...)
אני מדבר על החברה כולה.
(אז או שתחפש חברים חדשים *או* שתחליטו כולם יחד משהו קדוש לכבוד ראש השנה 🍯)
🎯בשאלתך הדגשת ש *כולם דתיים...* 🕍
וזו בדיוק הנקודה שרציתי לדבר עליה:
לחברה יש כוח. *ולחברה דתית יש כוח מיוחד* .
אפשר להשתמש בכוח הזה כדי לעוף למעלה 🪽! בתפילות, בלימוד, בעבודת ה', ריקוד, שירות צבאי של קידוש השם, אהבה, קדושה ושמחה.
אך אפשר לבזבז את הכוח האדיר של חברה דתית כדי להכשיר גם דברים נמוכים ולסלוח לעצמינו יחד גם על דברים לא תקינים 🫠...
🎯בשאלה שלך הדגשת שאנחנו *שומרים נגיעה* ... כלומר אנחנו בגבולות ההלכה, על הקצה🧐...
וגם זו נקודה חשובה שאני רוצה לדבר עליה:
מי שבונה לעצמו מסגרות חיים שבהם הוא מתחכך ב *גבולות ההלכה* זה סימן שלא טוב לו עם *תוכן ההלכה* .
(תקרא שוב)
וזה די עצוב..
כלומר: ברור שההלכה עוסקת בגבולות, זה כל עניינו של לימוד ההלכה,
אבל זה נועד כדי להתמודד עם סיטואציות שהעולם מזמן לנו
אבל מי שחי את חייו כל הזמן קרוב לגבול הוא מסכן 😒.
כי למצוות התורה אין רק *מסגרת* , יש גם *תוכן* מדהים❤🔥, ורק מי שהחליט להיכנס באמת פנימה 🏡 ייהנה ממנו! יתעלה ויאהב את טוב ה'.
ומי שישאיר את עצמו בקצה ("דתי") יסבול שוב ושוב מהפינות הנוקשות של מסגרת ההלכה🖼️ .
כל מה שכתבתי כאן , כבר נכתב על ידי הרב קוק , ספר מידות הראי"ה, ערך צניעות.
כדאי לקרוא את דברי הרב זצ"ל. הם מרוממים, (לא כל כך קשה):
**מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי. מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, הי' ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אשה. הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי-אם מפני התכלית הכללי היפה. דוגמתם של דברים אנו מוצאים בדעות, התרחקות הראויה וכמעט מוטבעת שלא לתור אחר מחשבות המרחיקות את המעמד המוסרי, לפעמים נראה שדוחקים את חופש הדעת, אבל מי שמכיר התכלית יבין את יקר ערך ההגבלה, ויקבל אותה באהבה* .