כמה שאלות על חברה מעורבת 1.להיות בחברה נפרדת זה כמו לברוח מהקרב כביכול, במקום להבין שאנחנו בדור מורכב יותר, פשוט לצאת מהמצב ולא להתמודד איתו. 2.לאסור באופן כולל חברה מעורבת יכול להיות פחות טוב, כי אם יש משהו שאוסרים, בשלב מסוים זה ילך לכיוון השני "כאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרוץ", ואז זה יכול להיות באופן פחות מבוקר ואחראי.

קודם כל מעולם לא נאמר כאן שאסור לגמרי חברה מעורבת.

אנחנו בעצמינו מורים בישיבה, ויש בצוות וגם במנהלה נשים.

וזה מותר.

בתוך גדרי ההלכה (רצינות, הרבה כבוד הדדי, וללא קלות ראש) ועם הרבה שכל והרבה יראת שמים (לשון הרב צבי יהודה קוק על המצבים הגבוליים המזדמנים).

ולגבי עצם הטענה שלך שהחמרה וקיצוניות יכולה להביא לההיפך:

זו אכן הבחנה נכונה,

ולכן צריך לזכור תמיד ש *יש גבול לחומות שאפשר להקים סביבנו, כי עיקר הניצחון יהיה תלוי בחוסן הפנימי שלנו* (מפי מו"ר הרב זלמן מלמד שליט"א)

ההלכה היא דרך האמצע והיא מחייבת את כולם.

חומרות בנושא הזה הם אישיות , וכל אחד יעשה לפי התאמתו . למשל: אני לא אהיה מורה באולפנה, אבל זה אישי שלי, כי לראש האולפנה הרב אשר כורסייה זה מותר.