תנ"ךהרב צביקה מנדל
המילה "דת" היא מילה פרסית שנכנסה לעברית המקראית בשלב מאוחר, ולא ראיתי על כך עוררין. ראיה לדבר היא ש"דת" מופיעה רק בספרי עזרא, דניאל ואסתר, ושאין לה מקבילה בשפות שמיות אחרות. מלבד מקרה אחד שמטריד אותי: "מימינו אש דת למו" שבדברים. ראיתי גדולי הפרשנים מפרשים את "דת" כאן במשמעות הרגילה שלה בספרים המאוחרים, כלומר "חוק". אם כן, כיצד יתכן שמילה פרסית מאוחרת מופיעה בספר דברים?
תשובה
לא ראיתי לגבי המקור הספציפי הזה,
אבל יש תשובה של הרב מרגליות (מרגליות הים על מסכת סנהדרין) שאומר מס' פירושים: שיש בתורה מילים שיופיעו מאוחר יותר בשפות זרות (כגון 'טטפת')
ללמד שהמקור הוא בתורה וזה נלקח בהמשך לשפות אחרות. בהתחלה הכל היה לשון הקודש, ויש מילים שנבללו בשפות זרות.
עוד כתב, כל השפות רמוזות בתורה.